1)האם מותר לאכול לחם פרוס או לחמניה ופיתה ליד אנשים,כי הבנתי שאסור מצד זה שאנשים נמאסים שרואים ביס בלחם ואז אנשים רואים את הסימן של הנגיסה וזה מגעיל אותם, האם כשאני אוכל לעצמי אין בעיה ועיקר הבעיה זה כשאוכלים שניים מאותו לחם,או כשגם שאני עוכל לבד זה בעיה?ואם כן, מה לעשות בעבודה וכן בארועים וכד כשכולם אוכלים אחד ליד השני?
2)בבית מלון כשאני מתארח שמים בחדר כל מיני שקיות קפה קטנות להכנת משקאות וכן סוכר ותיונים וכד',אם לא השתמשתי בהם במהלך השהות מותר לי לקחת אותם איתי או שאסור מצד גזל?(כי יכול להיות שהם שמים רק על דעת שישתמשו שם וזהו,ולכן גם שמים הרבה כי יודעים שלא יגמרו את הכל אבל רק שיראה יפה ומלא.)
3)אם הוזמנתי לשבע ברכות,והם לא מקפידים על כשרות, האם אני יכול לברך אחת מברכות שבע ברכות גם ללא שאכלתי משהו?ואם לא,האם אני יכול לאכול בבית לחם,לא לברך בבית אלא לברך שם, ולכוון שם שזה יהיה מהסעודה הזו ?
תשובה:
שלום רב
1. בשו"ע סי' קע סעי' י נאמר שאין לישוך מפרוסה ולהניחה על גבי השולחן של כולם כיון שזה מאוס בעיני הבריות. אולם מדברי המשנה ברורה שם בס"ק לו נראה שהכוונה שלא יוציא את החתיכה שבין שיניו ממש ואותה יניח על השולחן, אבל אם רק נגס מפרוסה אין איסור אלא אם כן הם מסבים איתו, והכל בזהלפי מנהג הבריות, ונדמה שכיום לא נהגו להקפיד בזה כלל.
2. נראה לי שלקחת כמה פריטים בודדים מותר כיון שעל דעת זה מניחים אותם שם, אבל לרוקן את הקערה בודאי אסור…
3. אני ממניח שכוונתך לשאול שהם אינם מקפידים על כשרות מהודרת. כי אם אינם מקפידים גם על כשרות מינימלית, ספק רב אם ניתן לברך שם "שהשמחה במעונו". לכן, אם אתה לא אוכל, ניתן לסמוך על הפוסקים שמתירים לברך גם אם אינך אוכל. ראה גם בריטב"א כתובות ז,א.
לא נראה שהבעיה הוא שהשמחה במעונו אלא אם הפת לא כשר אין מזמנין ומברכין עליו
אכן אתה צודק. אם האוכל לא כשר, גם לברך עליו אסור. אבל כפי שכתבתי כנראה כוונתו ללא מהדרין.
השאר תגובה