לתרומות לחץ כאן

קיום המצוות – מתוך בחירה או מתוך הכרח?

נאמר במסכת ברכות דף לב ע"ב: ואמר ר' אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי. ואעפ"י שננעלו שערי תפילה שערי דמעה לא ננעלו וכו. דבר זה מביא אותי לשאול:אם כך, אם פיספסתי תפילה במניין אין לי חשק להשלים אותה ביחיד כי מה זה יועיל לי?אם אין כח לתפילה שלי לעלות למעלה בשביל מה אני יתפלל?זה מרגיש לי שאם אני לא מתפלל בציבור שאז הבנתי שזה עת רצון,או שאם אני לא מוריד דמעות כשאני מתפלל יחיד,הרי שתפילתי אינה נשמעת ואין לה ערך.אשמח להבהיר לי את הנקודה הזו,וה שכנראה לא הבנתי נכון או פיספסתי.

תשובה:

שלום רב

שתי נקודות יש להבהיר כאן:

ראשית אף שציטטת נכונה יש לנו להקשות, שהרי חז"ל אמרו חזקה על תפילה שאינה שבה ריקם, וכיצד ניתן ליישב שני מדרשים אלו שנראים כחלוקים? לא תרתי בספרים אבל מוכח כאן בפירוש שכל תפילה מועילה, אלא שאין מעלתה של התפילה שווה כאשר היא נעשית בזמן של הארת לפנים לזמן של הסתר פנים, ואינה שווה תפילת רבים לתפילת רבים, ותפילה בכוונה לתפילה שאינה בכוונה, אבל אין תפילה ששבה ריקם. אם ננסה להשתמש במשל הזה של נעילת שערי תפילה נוכל להמשיך ולומר, שגם כאשר השערים נעולים ולא ניתן להכנס פנימה, מכל מקום הקול המהדד מבחוץ בוקע וחודר פנימה לתוך ההיכל הנעול והחתום ומעורר רחמים על ישראל.

שנית חשוב לדעת, ידיעה כללית חשובה בענין שמירת המצוות, התפילה אינה רק זכות היא גם חובה, יש מצוה מדברי חכמים להתפלל שלוש פעמים ביום ואין הדבר נתון כלל לבחירתנו!!!

יש רעיון נפלא שכתב המהר"ל מפראג בנוגע לשאלתם של הראשונים מפני מה היה צריך הקב"ה במעמד הר סיני לכוף על עם ישראל הר כגיגית ולומר להם את תקבלו את התורה מוטב ואם לאו כאן תהא קבורתכם, הרי כבר קודם לכן קיבלו עליהם את התורה מרצון והקדימו נעשה לנשמע? תירוצים רבים נאמרו בענין. המהר"ל מפראג כתב, שבעבודת ה' יש לכאורה מעלה מיוחדת להתנדבות, דבר שאדם עושה בשמחה ומתוך בחירה מעלות רבה מאוד, אך יש גם חשיבות רבה לדבר שאדם עושה מתוך הרכח, שכן כאשר אדם עושה דבר מתוך התנדבות הדבר תלוי בכל יום ברצונו, אם יחפוץ יתפלל ואם יום אחד "הוא לא באורות" כמו שאומרים אצלנו, הוא לא מתפלל. אולם אם אדם יודע שהוא מחוייב לקיים את המצוות חובה גמורה! אזי גם כשהוא בחלישות הדעת הוא מקיים אותן לכל הפחות מתוך הכרח. והלימוד הגדול של מעמד הר סיני הוא שצריך את שתי המעלות גם יחד, מחד גיסא לחזק בליבנו את השמחה וטהאהבה בעבודת ה', ומאידך לדעת שקיום המצוות הוא מחוייב המציאות ואין יהודי שפטור מקיומן ואין הדבר נתון לבחירתנו ולהחלטתנו כלל.

נדמה, שהטעות הגדולה ביותר היום היא זו, כמעט ואין יהודים שלא מאמינים במציאות ה' ובאמיתות התורה ואעפ"כ הם אינם מקיימים אותה, משום שנראה הדבר בעיניהם שאם אתה הגון וישר בעניני החברה והמדינה קיימת כבר את הבסיס והשאר צ'ופר… "אולי פעם עוד נחזור בתשובה", ולא היא! קיום המצוות הוא דבר המקיף ומחייב כל יהודי באשר הוא.

יתן ה' שנזכה לעובדו תמיד מתוך שמחת הלב והרחבת הדעת, ושיתקבלו תפילותנו לטובה ולברכה לפני אדון כל!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל