בס"ד
לכבוד הרבנים באתר "דין",
אני נוסע מנתניה לירושלים פעמיים בשבוע, בכל אחת מהפעמים – אני יוצא ביום לירושלים, וחוזר בלילה לנתניה.
לפעמים אני מתעכב בדרך במקום כלשהו בין שתי הערים הללו.
מה הדין של תפילת הדרך במקרים אלו? ואם יש לאומרה – מתי יש לאומרה ביציאה מנתניה ומתי לאומרה ביציאה מירושלים? ומה הדין אם שכחתי לאומרה בהלוך – האם אפשר לאומרה בחזור?
לתשובתכם אודה.
תשובה:
שלום רב
תפילת הדרך אינהנאמרת אלא פעם אחת ביום, לכן ביציאתך מנתניה תוכל לאומרה, וביציאתך מירושלים אינך נצרך לכך, כיון שלענין זה הלילה שלאחר הים נחשב חלק ממנו. כמובן, אם שכחת לאומרה בבוקר תאמרה בצאתך מירושלים. בנוגע לזמן אמירת הברכה, ראוי להקפיד לאומרה לאחר שאין בקרבת מקום ישובים ואתה בדרך עצמה, אולם אין זה מעכב, כיון שמחמת ריבוי תאונות הדרכים בלאו הכי כל הדרכים בחזקת סכנה.
מקורות:
ראה שו"ע סי' קי סעי' ה ובביאור הלכה שם ד"ה דצריך. על כך שניתן להקל לומר תפילת הדרך בדיעבד גם כשיש ישובים בתוך פרסה, ראה ארחות רבינו ח"א עמ' סב, ובתשובות והנהגות ח"א סי' קצט, ולעומתם ראה הליכות שלמה פכ"א הערה 14.
