שלום לכבוד הרב
אישה שמדליקה נרות השבת האם היא מקבלת שבת בהדלקתה? למה הכוונה בנוסח הדלקת נרות שבת "והאר נרנו שלא יכבה לעולם ועד? שאור השבת יאיר את דרכינו בימות השבוע בע"ה..
תשובה:
שלום רב.
א. אישה מקבלת שבת בהדלקת נרות. אלא אם כם התנתה שאין כוונתה לקבל שבת בהדלקתה. אולם כתב המשנה ברורה שאין להתנות כן אלא רק בשעת הצורך.
ב. פירוש של דבר, כמו לשון נרו יאיר, כלומר, תאיר את הנר שלנו – את האדם עצמו לעולם שנזכה לדורות ישרים ומבורכים.
מקורות:
א. ראה רמ"א סי' רסז סעי' י' ובמשנה ברורה ס"ק מד.
בס"ד
במחילה מכבוד הרב, למה הרב מציין רק את פסיקת הרמ"א ואת מנהג האשכנזים? הרי לדעת השו"ע ורוב הראשונים (הרמב"ם, הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, הריטב"א, המאירי ועוד) האשה אינה מקבלת שבת בהדלקת הנרות, והנפקא מינה שצריכה לברך לפני ההדלקה כדין כל כל המצוות, שצריך לברך עליהן עובר לעשייתן. וכן פסק הרב עובדיה זצ"ל וכן מנהג רוב הספרדים ארץ ישראל. רק מנהג האשכנזים שנשים מקבלות שבת בהדלקת נרות.
גם לדעת הגר"ע יוסף זצ"ל אשה מקבלת שבת בהדלקה, אלא שלמנהג האשכנזים היא מקבלת זאת בברכה, ולכן היא נאמרת לאחר ההדלקה, ולדעת הגר"ע יוסף היא מקבלת זאת בהדלקה ולכן היא יכולה לברך קודם, כך שאם תדקדק בדברינו כתבנו דוקא את הוראתו של הגר"ע יוסף ולא את מנהג האשכנזים… אנחנו לא דקדקנו בכך כיון שלא זה מה שהפריע לשואל.
לכבוד הרבנים, יישר חיילכם לאורייתא. במחילה, ביבי"א ח"ב סטז', ח"ו סמ"ח אות יא', לוית חן ס' ה, יחו"ד ח"ו סוסי"ח. מבואר שלדעת הספרדים אין אנו מקבלים שבת בהדלקת הנרות אלא באמירת מזמור שיר דהוי כברכו. וכתב ביחו"ד ס' לג שאף על מנהג הרמ"א יש לפקפק, כמבואר בראבי"ה ס' קצט דאין קבלת שבת תלויה בברכה בלבד, אלא עם סיום ההדלקה, לפ"ז גם נשים הנוהגות ע"פ הרמ"א רשאיות לברך תחילה ואח"כ להדליק כדין כל המצוות
נשים מקבלות שבת בהדלקה לכל הדעות, רק גברים במזמור שיר, הויכוח הוא האם נשים מקבלות שבת בברכה או בסיום ההדלקה, דעתו של הגר"ע יוסף בזה ידועה לפסוק כדעת הראשונים הסוברים שסיום ההדלקה הוא הקובע ולא הברכה, מנהג בני אשכנז היה תמיד לחשוש לדעת הבה"ג שבברכה מקבלים שבת, וחשוב מאוד לומר שמנהג רוב קהילות הספרדים היה בזה כמנהג בני אשכנז! וראה את המקורות הרבים בלוח שנה שיצא על ידי חברת אהבת שלום בשנה זו, אלא שהגר"ע יוסף דרכו להכריע כדעת השו"ע גם נגד מנהג הקדום. וידוע שבענין זה חלק עליו הגרב"צ אבא שאול, כך שכל אחד יעשה בזה כמנהג רבותיו ובלבד שיכוין ליבו לאבינו שבשמים.
בס"ד
מפורש בשו"ע ובב"י שהמחלוקת בראשונים היא האם מקבלים שבת בהדלקה (בלי קשר לברכה).ולכן לפי דעת השו"ע לא מקבלים שבת בהדלקה ! אשמח למקור לכך שיש קשר לברכה.
הסברתי בכמה תשובות באתר, שאכן לדעת השו"ע הדלקה מצד עצמה אינו קבלת שבת, אבל כיון שכל הנשים רואות זו ככך, תשאל אשה אם היא יכולה לעשות מלאכה, היא מיד תגיד "כבר הדלקתי נרות", לכן ברור שבפועל מהווה סיום ההדלקה קבלת שבת. אמת, שאשה שאינה רואה זאת כך, לדעת השו"ע אינה מקבלת שבת.
השאר תגובה