לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

מי "בעל הבית" על שמורת טבע בארץ ישראל

שלום,

בארצנו הקדושה קיימים אזורי-טבע, שהוגדרו ע"י הרשויות כשמורת טבע, והינם בבעלות המדינה/רשות הטבע והגנים וכד'.

במקומות אלו, נגבים מן המבקרים דמי כניסה, וכן נקבעו לגביהם כללים, דוגמת איסור שהייה ולינה בשמורות טבע בשעות הלילה.

א. האם לרשויות (מי שזה לא יהיה) יש אכן איזושהי בעלות/סמכות הלכתית בנוגע למקומות אלו, והם רשאים לגבות דמי כניסה, וכן לאסור שהות ולינה בהם?

ב. גם אם לכתחילה הנוהג הקיים הינו תקין, אולם אם, נניח, מישהו שומע על דרך כלשהי "לעגל פינות", כפי שקוראים לזה כיום, ולהצליח להיכנס לשטח שמורת טבע כזו בדרך עוקפת כלשהי ללא תשלום, האם הדבר מותר/ראוי?

יישר כח ותודה רבה,

תשובה:

יש איסור להיכנס ללא תשלום. לינה וכדו' גורמת ליותר לכלוך וכן גורמת הפרעה למבקרים אחרים ופוגעת ביכולת לעודד אותם להגיע ולקבל מהם תשלום.

מקורות:

לסוברים 'דינא דמלכותא דינא' במדינת ישראל לענין תשלומי מסים (שו"ת יחווה דעת חלק ה סי' סד ועיין במאמרו של הרב מרדכי פוגל בקובץ עומקא דדינא חלק ב עמוד 380) פשוט שיש חיוב לשלם, וכפי שקובע חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה סעיף 9(א): "השר רשאי, לפי הצעת הרשות ולאחר התייעצות עם שר האוצר, לקבוע אגרות כניסה, בכפוף להוראות כל דין, לשטח גן לאומי ולשטח שמורת טבע ולשירותים הניתנים בהם".

בנוסף לכך, רשות שמורות הטבע משקיעה הרבה כסף בפיתוח שמורות הטבע ובפיקוח עליהם, האגרות שהיא מחייבת מכסה רק חלק קטן מההוצאות, והיא רשאית לתבוע אף בדין תורה מכל הנהנים להשתתף בהוצאות. עיין שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' קנז.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל