שלום. ראיתי ברמ"א ביו"ד שיש איסור השתמשות בתלמידי חכמים. מה הגדרים בזה? האם יש כללמים מדויקים? תודה
תשובה:
שלום רב
באופן עקרוני כל שימוש בתלמיד חכם אסור, כגון לשולחו לשליחות מסוימת ולהעזר בו בדבר מה, אלא שברמ"א בסי' רמג סעי' ו מבואר שחכם שמחל על כבודו כבודו מחול, ולכן כאשר הוא עושה ברצונו בנפש חפצה ומוחל על כבודו אין חשש אלא אם כן מדובר בתשמיש של בזיון. שכן בהלכות כבוד חכמים נאמרו שני דינים שונים: א. המצוה לכבדו, ולענין זה מועילה מחילתו. ב. האיסור לבזותו, ובזה יש חשש פגיעה בכבוד התורה.
וכבר נאמר במדרש ילקוט שמעוני תורה פרשת לך לך רמז עד: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו במצרים ר"י שנה מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שנא' וירק את חניכיו ילידי ביתו, ע"כ. הרי לנו כמה חמור העוון להשתמש בתלמידי חכמים שלא באופן האמור, עד שכל גלות מצרים נסתבבה לישראל בעוון זה.
מחילה טעות שלי
קראתי שוב, הכוונה ל210 שנה
סליחה
ר"י = 210.
השאר תגובה