שלום רב.
קיבלתי ככהן כבש בכור. לאחר כחצי שנה, הטורח של גידולו מאלץ אותי לחפש פיתרון הלכתי להעביר אותו הלאה עם היתר הלכתי, כי נוסף לטורח והנטל הכלכלי של מזונו נוספה הבעיה של הרעשת השכונה שזה נכנס להלכות נזקי שכנים. לא מובן לי הסעיף שו אות ו בשולחן ערוך והסתירה בסעיף שז אות ג. אשמח לפיתרון.
תשובה:
שלום רב,
אכן היום קשה ויקר לשמור על בכור קדוש בקדושת בכורה, אסור להשתמש בו, ואסור לשחטו כל עוד אין בו מום. לכן מקפידים היום בכל המקומות, שעושים שותפות עם גוי לפני הלידה, ובכך כשנולדים הבכורות, אין בהם קדושת בכור. אולם אני מבין שבמקרה זה הפתרון הנ"ל לא נעשה.
אני לא רואה כל סתירה בין המקומות הנ"ל. בסי' שו כתב בשו"ע שהוא יכול למכור את הבכור לישראל אולם גם אותו ישראל צריך לשמור עליו כנ"ל. ומסיבה זו יכול גם לקדש בו אישה כפי שכתב שם. וזה מה שכתב גם בסי' שז ראה שם.
אני לא מכיר שום פתרון אחר, חוץ מלגדל אותו בצורה כלשהי עד שימות או עד שיהיה בו מום. אם תשמע על איזה פתרון, אשמח לדעת.
מקורות:
אין היתר, להטיל בו מום כמובן, ואף לא להרעיבו עד שימות. כפי שנפסק בשו"ע יוד סי' שט סעי' א'.
ראה בסי' שיג סעי' ג' שם כתב הרמ"א שאפשר לתת את הבכור לשומר גוי, ואם הלה הטיל בו מום, מותר להשתמש בו. אולם ראה שם בש"ך ובט"ז שכתבו שזה רק משום שהגוי לא חשוד להטיל בו מום. עד כדי שהטז אף מסתפק האם הדין אמור רק בישראל שיש לו ספק אם הוא בכור או לא, או גם בכהן.
ראה עוד בספר חשוקי חמד (בכורות מא,א) שם הביא מעשה מהגאון ר' ראובן כץ זצ"ל רב ואב"ד פתח תקוה לפני כיובל שנים, שהיה כהן, בוקר אחד הוא פותח את דלת ביתו, ומוצא שם עז קשור לדלת הדירה, ובו פתק שעז זו הוא בכור, וכי הוא נותן לו את העז במתנה כדין מתנות כהונה… הרב כץ בדק וראה כי אין בו מום, ואם כך דינו ירעה עד שיסתאב, שכר לו חדר באחד הישיבות, ושילם לבחור כדי שיאכילו עד שהוא מת..
