ראובן, נדבן ותומך תורה, מחמת ידידות ונדבת לבו קנה בית דירה בעבור שמעון, תלמוד חכם גדול.
הוא נתן דמי קדימה למוכר והבטיח לשלם המשכנתא מידי חודש בחדשו כל משך ימי המשכנתא.
ראובן לא רצה לרשם המשכנתא על שמו ושמעון לא הי' לו קרעדיט מספיק. לוי שהי' ידיד ראובן ושמעון הסכים שהמשכנתא ירשם על שמו בתנאי שגם הבית ירשם על שמו. ובכן נגמר הקניין.
אחר שני שנים של תשלומים מת ראובן ואלמנתו טוענת שאי אפשר לה להמשיך בתשלומים. לוי חשש לקלקול קרעדיט שלו ובעל כורחו המשיך התשלומים.
לוי אינו רוצה ללחוץ האלמנה ותובע דמי המשכנתא משמעון.
שמעון טוען שהבית הוא אצלו מתנה ולא התחייב בשום תשלומים.
האם צריך ראובן לתבוע מהאלמנה? ואם באמת אין לה האם יכול לתבוע משמעון? ואם אין גם לשמעון היכול ראובן למכור הבית?
תשובה:
שלום רב,
לוי יכול לתבוע את האלמנה, אבל אינו חייב לעשות כן. לוי אינו יכול לחייב את שמעון לשלם בכסף, אבל הוא רשאי לומר לשמעון שאם אינו רוצה לשלם את התשלומים החודשיים הוא ימכור את הדירה ושמעון יהיה חייב לפנות אותו, משום שהדירה משועבדת לחוב.
במקרה ששמעון רוצה לשלם את התשלומים החודשיים כדי להישאר בדירה, יש לערוך היתר עיסקא בין שמעון ללוי עם קבלת קניין, שלוי (או שלוחו) ייתן סודר שלו לשמעון (או שלוחו) ושמעון יקנה חלק בנכסיו ללוי ויתחייב לו כפי תנאי ההיתר עיסקא.
מקורות:
גם אם ראובן השאיר יתומים קטנים, ניתן לתבוע את החוב מהאלמנה, כדין מלוה שלא הגיע זמן הפרעון עד שמת הלווה, כיון שעדיין לא הגיע הזמן של התשלומים החודשיים. עיין שו"ע חו"מ סי' קח סעיף א וסעיף ג.
כאשר יש ערב ויורשי הלווה, יש להקדים לגבות מהיורשים. עיין רמב"ם הלוכות מלוה פרק כו ה"ג. אבל, במקרה זה, ראובן אינו לווה אלא ערב, כיון שהוא לא נהנה מהדירה אלא שמעון. ומאידך הדירה של שמעון משועבדת להלוואה, אף ששמעון עצמו אינו מחויב לשלם את התשלומים החודשיים, כיון ששמעון קיבל במתנה דירה עם שעבוד. יוצא שבעצם יש שני ערבים לחוב, יורשי ראובן והדירה, ולוי יכול לגבות מהיכן שירצה.
לעניין איסור ריבית, אם שמעון מתחייב לשלם ללוי את התשלומים החודשיים, יש בכך איסור ריבית, עיין שו"ע יו"ד סי' קסט סעיף יז. ואם שמעון אינו מתחייב, אלא משלם כדי שלא ימכרו את הדירה, ייתכן שאין בזה איסור ריבית, כיון שאין חוב עליו, אלא על נכסיו, אבל עדיף שיערכו היתר עיסקא.
