א. החוק החדש ברישיון נהיגה מחייב להביא אישור ממלווה לנהיגה בלווי של סך שעות ביום ובלילה. על הטופס יכול לחתום גם ההורה וכד'. הנוהג בעולם שרוב הנהגים לא באמת עושים את הלווי ורק בסוף סך החודשים הנצרך שולחים את התופס עם חתימה וכו' באישור המלווה. השאלה אם כזה דבר נקרא גזל מחברת הביטוח שמבטחת את הנהג הצעיר. דאולי הביטוח על דעת שהוציא את הרישיון כדת וכדין. או מכיון דא"א לאכוף את החוק מפני השקרנים. א"כ ע"ד זה עושים כולם.
ג. קנינו מוצר מסויים לבית והתגלה תיכף אחרי קנייתו שאין לנו צורך בו. ואמרתי לאשתי בדרך לא רצינית שאולי נתרום את זה לגמ"ח של פלוני [אשר יש לו שימוש בדברים אלו. אך לא ידוע להדיא על גמ"ח שלו] האם זה מחייב אותי לתת לו. למרות שאין לו רשמית כלל גמ"ח לענינים כאלו [ויצור אצלי חוסר נעימות.] וגם לבסוף נתגלה שיש לנו שימוש בחפצים אלו.
בברכת התורה
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
א. ברור שזה גזל מחברת הביטוח וגם איסור שקר וגניבת דעת ואסור לחתום על הטופס בשקר.
ב. 'אולי נתרום' זה לא נדר. נדר הוא רק אמירה החלטית ורצינית.
רציתי להבהיר דלא מדובר באישור אשר נדרש ע"י חברת הביטוח לצורך הביטוח. אלא רק במשרד הרישוי לצורך הוצאת רישיון. עוד ענין דלכאור' באמת הושג הרישיון כדין דמשרד התחבורה דורש חתימה. ואף דהחותם לא חתם על אמת. מ,מ כיון דאי אפשר לוודא זאת א"כ נקרא רישיון ע"פ גדרי המדינה [ולא יוכלו להוכיח לעולם וכד' וכן לא יתפסו אותו על נהיגה ללא רשיון.] וא"כ לכאור' כל מה דדורשים חברת הביטוח הוא אישור נהיגה בפועל. ולא דרך השגת הרישיון. ועוד האם כידוע דיש דברים אשר ע"י בוחני הנהיגה מעבירים הנבחן שלא כדין כגון אנשים מסכנים וכד' מכח רחמים וכד'. האם אסור לבעל הרישון אשר השיגו ברחמים לקלבל ביטוח.
הקפידא שיש לחברת הביטוח היא שהנוסע יהיה ראוי להיות בעל רישיון (בשפה הלמדנית: הרישיון הוא סימן ולא סיבה). ייתכן לומר ישיש להתייחס לתנאי של החברה לפי דברים ככתבם שלנוסע יהיה רישיון ומבלי לחלק כיצד הושג הרישיון, אבל מאידך מסתבר שבתנאי כל כך מהותי החברה לא מסכימה אם הרישיון הושג שלא כדין.
גם אם נאמר שאין איסור גזל, מכל מקום, הזלזול בתקנות המומחים לתעבורה הינו עבירה חמורה הרבה יותר. לתת חתימה שאינה נכונה היא לא חסד אלא העושה כן הוא 'רודף'.
מהר"א מבעלזא זיע"א היה אומר שיש להקפיד על תקנות התעבורה כאילו שזה כתוב בעשרת הדברות.
השאר תגובה