בחורף היה לי חנות בנוי יארק ובמשך חודשיים לא היה לי חימום (דבר שהמשכיר חייב לתקן – חשבון הגז) ולכן לא היה לי האפשרויות להשתמש בחנות וסגרתי את החנות ונגרם לי הפסיד מרובה על ידי זה.
על השכירות הוא לא מבקש ממני לשלם. האם אני יכול לתבוע אותו על מה שהפסדתי או שזה רק גרמא והמשכיר פטור.
כמובן, שאי אפשר לפסוק מבלי שמיעת שתי הצדדים ולכן שאלתי אם בכלל שווה ללכת לדין תורה או שאין כאן שום דיון.
תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
יש על מה ללכת לדין תורה, אבל אינני יכול לקבוע שתביעתך תתקבל בוודאות. יש לשקול את הוצאות התביעה מול סכום התביעה.
אם היתה לך אפשרות לתקן את הבעיה בעצמך בעלות יותר נמוכה מאשר ההפסדים שהיו לך מסגירת החנות, לא תוכל לתבוע יותר מעלות התיקון.
מקורות:
עיין קצות סי' שי שמביא בשם שו"ת חוות יאיר סי' קנא שמניעת ריווח ברור נחשבת לגרמי ולא לגרמא.
יש גם לציין מה שכתב הטור בחו"מ סי' צה בשם הר"י מיגש שאם פועל אינו עושה מה שהתחייב, הרי הוא חייב לשלם את הנזקים שנגרמו ישירות מכך. אבל הטור מביא גם דעת הרמ"ה שאינו חייב אלא על נזקים ולא על מניעת ריווח.
יש לציין גם את הדין המבואר ברמ"א חו"מ סי' שלג סעיף ו שפועל שחזר בו בדבר האבד, חייב לשלם נזק ממוני שנגרם. ואם פועל שהבטיח בדיבור ועדיין לא היה שום קנין חייב, כל שכן משכיר שהיה מחויב בקנין. ועיין בש"ך שם ס"ק לט שאם הניזוק היה יכול למנוע את ההפסד, הפועל פטור.
יש לציין גם דעת הנתיבות בסי' דש סק"ב וסי' שו סק"ו שכל מי שהתחייב לעשות פעולה מסוימת ואלמלא הבטחתו היה ניתן לקבל שירות זה אצל אחרים, מחויב מדין ערב לשלם את כל הנזקים ואפילו מניעת ריווח.
