בס"ד
המשנ"ב (בסי' קל"א סק"א) כותב לגבי דיבור בין תפילת שמו"ע לתחנון שהשו"ע כותב שזה אסור, אז המשנ"ב מסביר ש"שיחה בעלמא לית לן בה" כלומר שיחה שלא מסיחה את הדעת מותרת.
ולעומת זאת המשנ"ב בסי' נ"א סק"ט כותב שאסור לדבר בין תפילת שמו"ע לנפילת אפיים ולא מזכיר ש"שיחה בעלמא מותרת" ומשמע שאסור להפסיק בכלל וכן משמע בסי' ק"ח סקי"ב.
וא"כ מה הדין לכאו' למעשה?
תשובה:
שלום רב
ודאי שהעיקר כדבריו בסי' קלא, המשנה ברורה לא טרח לפרט בכל מקום את פרטי הדין, ובסי' קלא שם הנושא הוא נפילת אפיים פירש יותר. צריך לדעת שלאחר תפילת שמונה עשרה אין ענין של הפסק ולכן שיחה קלה מותרת לצורך, שם הסיבה שלא מדברים היא כדי לקשר את נפילת אפיים לתפילת שמונה עשרה, וכפי שידוע שעל פי חכמת הקבלה גמר התיקוןםהנעשה על ידי תפילת העמידה הוא בנפילת אפיים.
