האם מותר להתחתן ולגור בחו"ל כשהאמא זקוקה לבנה שיהיה סמוך אליה

שלום רב

אני בן 25, בן יחיד לאמא חד הורית, הסובלת מפריצת דיסק, סכרת וסכיזורפניה.
יש גם אבא קרוב שדואג לצריכה (יחד איתי), אח ואחות שרחוקים יותר אך עדיין בתמונה.

למרות הקשיים כיום המצב תקין, אמא לא מתלוננת יותר מידי ובאופן כללי מרוצה.
גם אנחנו קיבלנו סיוע מאירגונים למשפחות עם מתמודדי מחלות נפש, ויודעים איך להתנהל איתה.

הקושי העיקרי הוא אישי שלי –
יש לי בת זוג שגרה בארה"ב. אנחנו חושבים להתחתן.
היא לא מוכנה לבוא לגור בארץ (שיקולי משפחה, עבודה, נוחות).
האפשרות היחידה שאני אעבור לשם.

מבחינתי הייתי מסכים לעבור לתקופה – בידיעה שבינתיים יש מי שדואג לאמא, היא יכולה לבקר אותי, ואני אבקר אותה, ואף אדאג לה מרחוק (כסף, אוכל, צרכים – הטכנולוגיה מאפשרת).

הבעיה שלי היא במחשבה על הימים הרחוקים יותר. ימים אביה פחות יוכל לדאוג לה, ימים בהם היא לא תוכל לבוא לבקר אותי, ואפילו היא תצטרך עזרה סיעודית.

המחשבה על הבדידות הנוראה עם עובדת זרה, בה הבן היחיד שלה והנכדים שלה לא מבקרים אותה באופן תדיר (אפילו לא פעם בחודש), נראית לי נוראה ומפחידה אותי.

עשיתי מחקר מעמיק וזיהיתי שזה גם תוכל להיות בעיה אדירה להעביר את אמא לארה"ב, בשל עלויות מחיה, ביטוחי בריאות, ואפשרות של מצב סיעודי.

מה עושים?

תשובה:

שלום רב,

ראשית עלי לציין שאני ממש מלא הערכה על האופן שאתה מתאמץ ומקריב למען כיבוד אם, אין ספק ששכרך הרבה מאד, ובודאי תזכה לאריכות ימים כפי שמבטיח הפסוק "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך".

אכן שאלה קשה, כיבוד אב ואם עד כמה?

לפי התיאור שאתה מתאר, קשה מאד להתיר לך לעזוב את אמך בצורה כזו. וראה במקורות. אני מקווה מאד בשבילך שמהר מאד יסתדר לך לצאת ולהשאיר אותה בצורה ראויה. או לחילופין אם האישה תראה עד כמה אתה מקריב בשביל ערכי היהדות וערכים אנושיים, בשביל בחור כזה, היא תבוא לגור כאן, ואפילו לזמן מוגבל.

הרבה הצלחה.

מקורות:

כתב בספר חסידים (סי' תקסד), שאם אדם לא מוצא אשה בעירו, ואביו ואמו מבקשים אותו שלא יעזוב אותם לעת זקנתם לתור לו אחר אשה בעיר אחרת, חייב הוא לשמוע להם.

אמנם יש להעיר, כי בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (ח"ב סי' עט) כתב, שאדם שרוצה לעלות לארץ ישראל ואביו מונעו מכך כדי שיוכל לשמשו בעירו, אסור לשמוע לדבריו. ומוכח מדבריו שמצות ישוב הארץ דוחה מצות כיבוד אב, ומשום ד"אתה והוא חייבים בכבודי", וכדבריו אלו נקטו להלכה בשו"ת המבי"ט (ח"א סי' קלט), ושיירי כנה"ג (יו"ד סי' רמ הגה"ט אות כח). ואם כך לכאורה גם לענין מצות פריה ורביה, איך יתכן לומר שאדם חייב להמנע מלישא אשה ולבטל מצוה זו כדי שיוכל לזון את אביו ואמו.

אולם נראה שהחילוק הוא בין במקרה שהאב או האם זקוקים לו מחמת מוגבלותם וכד', אז הוא מחוייב להשאר איתם. ורק במקרה שאינם זקוקים לו באופן מיוחד, ומה שעומד על הכף הוא כיבוד אב באופן כללי, אז אנו אומרים שעדיף להתחתן – מצוות פריה ורביה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל