נתעוררה שאלה, אילן הנוטה מחצר ראובן לחצר שמעון ועלול ליפול לא ידוע אם זה יום חודש שנה או יותר אבל יש חשש שיפול ועלול לגרום נזק בחצר שמעון בנתיים ראובן התעניין כמה צריך לקצוץ האילן ונודע שזה יעלה בסביבות אלף דולר שזוהי הוצאה גדולה הוא החליט שהוא מפקיר את האילן ונפשו בשאלתו אם זה פוטר אותו כעת מאחריות או לא.
תשובה:
שלום רב,
חיפשתי הרבה על השאלה ולא מצאתי תשובה ברורה. אני מציג את מה שעלה בידי בס"ד.
בשו"ע חו"מ סי' תטז יש חילוק בין אם היה התראה של בי"ד שחייב לקצוץ ועבר הזמן שביה"ד הקציב שאז חייב על הנזקים לבין אם לא הייתה התראה או לא עבר הזמן שאינו חייב. עוד מבואר שם ובגמ' ב"ק דף ו שאם נפל לאחר זמן ההתראה הרי הוא חייב אף אם הפקיר ובתוס' שם ד"ה אי כתב שאין פטור מפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס כיון שלאחר הזמן הרי הוא פושע. עוד מבואר שם ובב"י שיש צורך בהתראה של בי"ד ולא של חברים, אבל הפרישה כותב שאם מובן לכול שהאילן יפול אין צורך בהתראה של בי"ד. עוד מבואר בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' קיד שאין הבדל בין אילן העומד ליפול ברה"ר או ברה"י.
ניתן לדייק מלשון הטור שם והמגיד משנה בהלכות נזקי ממון פרק יג הלכה יט שהפקר אינו פוטר לאחר זמן ההתראה אף אם הפקיר קודם הנפילה, ממה שכתבו שחייב אף על נזק של שעת נפילה גם אם הפקיר. ואם כן הרי יש לנו הוכחה שלפחות אחר זמן ההתראה אינו מועיל הפקר. ולפי הפרישה שכתבנו, יכול להיות שמקרה זה דינו כלאחר התראה. אולם עיין בבאר הגולה שם אות א שכתב שלא ניתן לחלק בין הפקיר ללא הפקיר לנזק בשעת נפילה, דבריו אינם מובנים היטב ועיין בפירוש מטה אשר על הרמב"ם שם (מהדורת פרידברג) מה שכתב על דבריו.
אם עדיין לא עבר זמן ההתראה, יש מקום לומר שניתן להפקיר כיון שהוא עכשיו במצב של אונס וכמו שכתב רש"י בב"מ דף קיז ודינו כמפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס. אבל ייתכן שאם מדובר לפני נפילה שיכול להגיע נזק בשעת הנפילה, אין היתר להפקיר.
בבא מציעא דף קיז: במשנה: "מי שהיה כותלו סמןך לגינת חבירו ונפל ואמר לו פנה אבניך ואמר לו הגיעוך אין שומעין לו"
וכתבו בתוס' (קיח. ד"ה אמר אע"ג דמפקיר נזקיו לאחר נפילת אונס אמרינן בפרק המניח דפטור, הכא אישתמוטי קמישתמיט ואינו כדאמר בגמ'.
ובגמרא נאמר חידוש זה לומר שגם לאחר שקיבל עליו חבירו יכול בעל האבנים להתחרט אם חבירו עדיין לא פינה מפני שלא התכוון ברצינות להקנות.
התוס' מרחיבים זאת גם למצב שחבירו לא קיבל לענין שאין פוטרים אותו מאחריות וכן הלכה עיין חו"מ תט"ז.
לא הבנתי את התגובה. וכי יעלה על הדעת שאם חיתוך העץ עולה אלף דולר ואין מה לעשות עם העצים (בשונה מבעבר שהיו משתמשים בו לבניה והסקה), המפקיר אינו מתכוון ברצינות.
השאר תגובה