בס"ד
שלום רב!
אחותי ובעלה (אינם שומרים תורה ומצוות), לאחר שנים של כשל בניסיון לזכות לזרע בר קיימא, אימצו ילד גוי מרוסיה.
בתחילה לקח זמן עד שגויר, והרגשתי שאיני יכול להתקרב אליו.
לבסוף עשו לו ברית, ואמרו להוריו שלא יעבור טבילה, עד שהם יוכיחו שהדרך בה הוא יודרך היא דרך של תורה ומצוות ובפועל רישום לגן דתי.
אחותי מרגישה שכופים עליה, ואני אומר לה שבצדק וכך צריך להיות. היהדות אינה הפקרות!אי אפשר "להשתמש" ביהדות בכדי לזכות לילד!
אולם מבחינה עניינית הלכתית אני מעוניין לדעת מה הדין של ילד גוי שעבר ברית מילה וטבילה, אך הוריו המאמצים מסיעים אותו ברכב בשבת ומשתפים אותו בעוד חילולי שבת שהם עושים. האם הוא יהודי לכל דבר ועניין? האם הוא יוכל לישא אישה יהודית? עוד נפק"מ: האם מותר לקנות לו מתנה? האם מותר לומר כמה יפה הוא? האם מותר ללמדו תורה?
תשובה:
שלום רב,
לכתחילה ודאי שלא מקבלים גיור כזה. בדיבעד דנו הפוסקים אם גיור כזה תופס או לא. אולם נראה שאין איסור ללמדו תורה, וגם לא נראה שיש איסור מצד לא תחנם. וראה במקורות.
מקורות:
גיור קטן כידוע נעשה ע"י ביה"ד, ותוקפו מועיל מצד דין זכין לאדם שלא פניו, שהרי זכות היא לו להיות יהודי. הפוסקים דנו בתוקף הגיור האם מועיל במקרה שברור שהוא לא ישמר מצוות לכשיגדל, שהרי אם לא ישמור מצוות זה כבר לא זכות עבורו. – כגוי מותר לו שלא לשמות מצוות, וכיהודי אסור לו, והוא חייב לשמור מצוות
לכן, כפי שברור גם לך, וכפי שאמרת לאחותך, ודאי שהמטרה היא לא לכפות עליהם קיום מצוות, או לחנך את ילדם לקיום מצוות. אלא דווקא היא זו שבאה לבית הדין בבקשה שיגיירו את בנה. ובמאחר שאם הוא גדל בסביבה חילונית, לא ברור כלל שזה זכות עבורו להיות יהודי – חוטא, לכן תוקף הגיור מוטל בספק. ומשום כך לא ניתן לגייר אותו, ומחר הבת שלי או שלך או כל בת אחרת שבטוחה וסמוכה שמערכת הרבנות פועלת כנדרש ממנה, תרצה להתחתן איתו בהחנה שודאי הגיור נעשה כדת וכדין. כך שאם הם עושים "טובה" לאחותך ומקילים עליה מעבר ליכולת, הם חוטאים לכלל הציבור היהודי בארץ!
אכן בשו"ת בית יצחק (אבה"ע ח"א סי' כט אות יא) שגירות קטן מועילה גם מקרים אלו משום שעדיין זה זכות שהרי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. וכך דעתם של האחיעזר, והאגרות משה (ח"ד אבה"ע סי' כו, ויו"ד ח"א סי' קנח). אלא שכתבו שלכתחילה לא מקבלים גרים בצורה כזו, אולם בדיעבד הגירות תופסת.. וראה עוד בשו"ת משנה הלכות ח"י סי' ריד. ושו"ת יביע אומר (ח"ב אבה"ע סי' ד').
אולם יש שחלקו, ולדעתם הגירות במקרה זה לא תופסת, ראה שו"ת זכר יצחק סי' ב', מנחת יצחק ח"ג סי' צט, וכך היא גם דעתו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל בקובץ תשובות ח"א סי' קג.
למעשה, יתכן שגם לדעתם אין זה מוחלט שהגירות אינה תופסת, ויתכן שיש ספק האם זה מוגדר כזכות או לא. ראה ביבמות קיח,ב המזכה גט במקום יבם, שכשיש ספק האם זה מקום זכות או לא, הדין הוא – ספק. וגם חזקה – חזקת גוי שיש לו, לא ברור שיש כאן לשיטתם, דבר שיכריע את הספק שהוא גוי. משום שספק כזה מן הסתם הוא כספיקא דדינא, לשדעת רוב הפוסקים לא מועיל חזקה קמייתא (ראה רשב"ם ב"ב לב,ב ד"ה הלכתא, ומשנה למלך פ"ז מהלכות שכירות, ועוד רבים מהפוסקים).
במצב שכזה לא נראה שיש איסור לא תחנם בפרט שיש כאן גם מפני דרכי שלום וכד'. וגם בענין לימוד התורה, מאחר שיש צד גדול שהוא יהודי, הרי שחובה ללמדו תורה. אולם לגבי נישואין, ודאי שאנו זהירים ביותר, ולכן הרבנות אינה מגיירת קטנים שנראה שהם גדלים בבית שאינו שומר תורה ומצוות.
הרבה הצלחה
