according to the alter rebbe, tzemach tzedek etc. minhag chabad
1) האם מותר לקדש בכוסות פלאסטיק (חד פעמית)?
האם יש חילוק בין קשות לרכות(שכשאוחזים אותם חזק קצת מתכווץ הכוס)?
האם מועיל שתי כוסות?
בפסקי תשובות (חלק שלישי מסי' רמב עד סי' ש)(אינו בפני אבל לפי מה שאני זוכר) כתב שאם אין לו אלא פלאסטיק יכוון ג"כ על החלה. האם מועיל אם שומע קידוש מאחר והוא מכוון אבל המקדש אינו מכוון?
(2בשו"ע סימן קב סעיף ד כתב "אבל בצידיהם מותר לעבור ולעמוד שם ולא ילך להלאה שלא יהיה כנגד פניהם שכל שיוכל לראותו אסור" האם זה קאי רק כנגד פניהם ממש או אפילו לפניהם לצדדים?
ובסעיף ה " אם השלים תפילתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו …" אותו השאלה?
והאם הזוהר שבסעיף ד קאי גם כאן במי שהשלים תפילתו?
ובנוגע לפועל בבתי כניסיאות שיש הרבה אנשים (770) מה לעשות?
(3 האם יכול לברך ברכת מלביש ארומים קודם עלות השחר אם ישן במלבושיו ואחר שהשכים החליף בגדיו?
או הלך למקוה ולבש אותו הבגדים?
4) אם הלך למקוה האם יכול לברך ברכת ציצית?
אם בירך ברכות שלא נתחייב (בין ישן ובין היה ניעור כל הלילה) בהן קודם עלות השחר האם בירך לבטלה וצריך לברך אחר עלות השחר שנית?
5) ומה הדין אם לא ישן והלך למקוה או החליף בגדיו?
6) האם יש מקור שכל אחד יעשה קידוש לעצמו?(לכאורה בשו"ע סי' ריג כתב להיפך?)
7) בשבת, אם אוכל לחמניא (ואוכל כולו) האם (ענין) צריך לחתוך בסכין חתיכה? (בשו"ע כתב "מצוה לבצוע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה?)
תשובה:
1. מעיקר הדין ניתן להקל ולעשות קידוש בכוס חד פעמית אף שיש שהחמירו בזה.
2. במשנה ברורה שם הביא בזה מחלוקת בין המגן אברהם לאליה רבה, אם צדדין שלפניו, כלומר כשהוא רואה אותו עובר אף שאינו לפניו ממש, נחשב כלפניו לענין זה, וכתב שאין להקל בזה אלא בשעת הדחק. אולם ללכת מן הצד ממש באופן שאינו נראה לעין המתפלל אם יביט לפנים הכל מודים שמותר.
3. במגן אברהם שם צידד על פי שיטת רש"י שהמסיים תפילתו רשאי לפסוע לאחריו, והאיסור נאמר רק בסתם אדם המבקש לעבור לפני המתפלל, אולם להלכה הדין הוא שאין לפסוע לאחריו כל זמן שיש אחריו אדם המתפלל בתוך ד' אמותיו, ולדעת המחמירים לעיל – גם בצדדין שלפניו אסור. אכן בבתי כנסיות גדולים ובפרט בתי כנסיות חסידיים שלא כל הנוכחים מתפללים יחד יש קושי מסויים לקיים הלכה זו, ואם השעה דוחקת ניתן לסמוך ולהקל כדעת המקילים בצדדין שלפניו.
4.ניתן לברך ברכה זו גם לפני עלות השחר כיון שנהנה בלבישת הבגדים [על ברכות שאינו נהנה אלא מברך משום מנהג העולם, לדעת הספרדים רשאי לברך מחצות הלילה ולמנהג האשכנזים יש להמתין עד עלות השחר, כך הוא לגבי הנותן לשכוי כשלא שמע קול תרנגול, כמבואר במשנה ברורה סי' מז ס"ק לא]. בדיעבד, בכל מקרה אינו חוזר ומברך לאחר עלות השחר כמבואר במשנה ברורה שם.
5. הביאור הלכה בסי' ח מסתפק כמה זמן יחשב הפסק וצריך לברך שנית, וידוע הוראת החזון איש שעד שעתיים אין לברך. אולם כמובן אם הוא מחליף לטלית אחרת עליו לברך. כמו כן נתן המשנה ברורה שם עצה, שבבוקר בשעה שהוא לובש את הטלית, יכוין שאינו רוצה לפוטרה מברכה רק עד כניסתו למקוה ולא לאחר מכן, ובאופן כזה יוכל לברך עליה לאחר צאתו.
6. גם אדם שלא ישן בלילה מברך מלביש ערומים אולם על הטלית אינו מברך, ולגבי הליכתו למקוה ראה לעיל.
7. לא ידוע לי על מנהג כזה שכל אחד עושה קידוש לבד בדוקא, מלבד ליל הסדר שיש נוהגים כך מדין ד' כוסות.
8. מצד הלכות דרך ארץ אולי יש בזה ענין.
מקורות:
1. בשו"ת אגרות משה או"ח חלק ג' סי' ל"ט כתב שאין לכוס זו חשיבות כלי ואין לקדש בה, וכן כתבו פוסקים נוספים (ראה בשו"ת מנחת יצחק ח"י סי' כ"ג ועוד), אך יש החולקים בזה, והביא השמירת שבת כהלכתה בפרק מ"ז סעיף י"א מהגרש"ז אוירבך זצ"ל שלכתחלה לא יקדש בכוס חד פעמית, אך אם אין לו כוס אחרת יכול להשתמש בה. וסברת המתירים היא שהכוס מצד עצמה ראויה לשימושים חוזרים אך דרך העולם לזרוקם, ואין מנהג העולם מגדיר את דין הכוס, ויש שכתבו שבכוסות של היום אף האגרות משה יודה שיש להם שם כלי מחמת חוזקם
