לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

מדוע יש שני ימים ראש חודש? מתי אומרים את ברכת הבנה

שלום כבוד הרב,
אני לא הבנתי כמה ענייניים על הנושא של ראש חודש. הראש חודש הבא עלינו לטובה התקיים בשבת וביום ראשון מה הבדל בין שניהם. דבר שני, מתי אנו מתחילים לספור את 7 הימים המלאים כדי לברך על הלבנה מיום שבת או מיום ראשון. דבר שלישי, האם 7 הימים נכלל בתוך היום שנופל ראש חודש. ושאלה אחרונה, את הברכת הלבנה לפי דעתי נאמר אותה ז' בתמוז האם זה נכון.
תודה רבה.

תשובה:

שלום רב

מעיקר הדין וכך היה נהוג בזמן חז"ל כשהיה בית המקדש קיים וסנהדרין יושבים בלשכת הגזית שבירושלים, שהיו מקדשים את החודש על פי הראייה. כלומר ברגע שיש שני עדים שראו את הלבנה בחידושה [הפעם הראשונה שהיה נראית לאחר שכבר הסתיים מחזור החודש הקודם], היו עולים לירושלים ומעידים על כך, ואותו היום נקבע לראש חודש. כאשר לא ראו את הלבנה ביום המיועד, היו מקדשים את יום המחרת והוא היה נחשב ראש חודש.

לאחר שגלו ושוב אין מי שיקדש את החודש ויקבל עדים, תיקן הלל הבבלי לוח מסודר על פי חישובים אסטרונומיים מהם הימים המיועדים להיות ראשי חודשים על מנת ששנת הלבנה תתקיים כסדרה ביחס נכון כלפי שנת הלבנה כפי שנדרש לענין קביעת המועדים. אלא שהואיל ובאופן זה אין התייחסות לזמן ראיית המולד אנו נוהגים בחודשים מסוימים בהם לפי החישוב צריך לקדש את היום השני, ראש חודש גם ביום הראשון. ביעת הלוח אינה מתייחסת כלל לזמן המולד אלא זהו חישוב שנתי המותאם למועדי השנה. אגב, רוב החודשים בלוח הזה קבועים, כלומר, חודש ניסן לעולם הוא מלא וכן הלאה. חודשים חשון כסלו משתנים.

זמן אמירת ברכת הלבנה הוא שבעה ימים מלאים מזמן המולד האסטרונומי הקיים למעשה, זמן המולד מפופיע בלוחות המצויים כיום בשוק הדתי, ומוכרז בבית הכנסת בשבת מברכים לפני ברכת החודש. מנהג בני אשכנז לומר את ברכת הלבנה שלושה ימים לאחר המולד ולחילופין במוצאי שבת שאחרי אותו מועד.

בהצלחה רבה.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. תשובה לשאלה הראשונה
    חודשי השנה בלוח העברי הקבוע הם מלא וחסר לסירוגין. יוצאים מן הכלל הם חודשי חשוון וכסלו. כאשר צריך להפחית יום מהשנה מחסירים את היום מכסלו (שבשנה כסדרה הוא מלא)וכשצריך להוסיף יום לשנה – מוסיפים אותו לחשוון (שבשנה כסדרה הוא חסר). בחודש של לבנה יש קצת יותר מ-29 ימים וחצי. כאשר בחודש 30 יום גם יום השלושים מקודש כר"ח (כי חלקו שייך למעשה לחודש הבא) ולכן קבעו אותו כיום א' דראש חודש ואת יום א' בחודש שבא אחרי יום ה-30 כיום ב' דר"ח.
    תשובה לשאלה השנייה.
    מעיקר הדין לפי התלמוד יש לברך את ברכת הלבנה מיד עם היראות הירח בתחילת החודש וכן פסק הרמב"ם וכן נוהגים לפיו התימנים.
    חכמי הקבלה הנהיגו לומר את ברכת הלבנה כאשר ימלאו לה 7 ימים. את חשבון שבעת הימים היה ראוי לעשות מיום המולד האסטרונומי אבל מכיוון שחישוב המולד האסטרונומי לא ידוע לכל אדם קבעו לעשות את החישוב מיום המולד הממוצע של הלוח העברי שהוא שונה מהמולד האסטרונומי הממוצע וגם מהמולד האמיתי. הסברים נוספים נין למצוא בספרי "שערים ללוח העברי".
    בברכת חודש טוב
    רחמים שר שלום

  2. לדעתי בתשובתי יותר נגעתי בנקודות שדיבר עליהן השואל.. בנוגע לזמן ברכת הלבנה אין לשכוח את המנהג הרווח בקהילות אשכנז, שלושה ימים אחרי המולד.

  3. בדברי הרב מוסבר היטב ענין קביעת החודשים מלא וחסר (עפ"ד הרמב"ם בתחילת הלכות קידוש החודש). אבל הסיבה לקביעת שני הימים כראש חודש מבוארת בשו"ת הרי"ד סימן לב באריכות. ועיין בברכי יוסף ובמחזיק ברכה סימן תכז.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל