בקבוק משקה חמץ השייך לכמה אנשים ואני שמרתי אותו בארון שלי בישיבה במשך חג הפסח והארון נמכר כדת וכדין [הישיבה מודיעה לפני פסח שהבחורים צריכים למכור את ארונותיהם] מה דינו.
תשובה:
שלום רב
ניתן למכור חמץ של שותפים על ידי אחד השותפים גם אם לא שאל לדעתם, היות ואומדנא ברורה היא שירצו בכך, וזכין לאדם שלא בפניו, שהרי אם לא ימכר החמץ הוא יושלך לאשפה ויהיה אסור באכילה.
מקורות:
שו"ת שואל ומשיב תליתאה סי' קצב, ומחזה אברהם ח"א סי' פז. אמנם בקובץ הפרדס שנה כה חוברת ו פקפק בזה הרב משה הלוי שטיינברג, בטענה, שהואיל ומדובר בגוי שאין לו מעות לשלם, וסך החיוב נזקף עליו בתורת חוב אפשר שאינה זכות של ממש למכור לו את החמץ. אולם ההוראה אינה כך, שהרי בכל מקרה עדיפה מכירה זו על פני השלכת החמץ לאשפה. כמו כן הרי ידוע שבדרך כלל הגוי אינו לוקח בפועל את החמץ, ולענין האומדנא שרצונם בכך, די במציאות זו כדי לאפשר את המכירה.
