האם האיסור להדליק אור וחשמל בשבת וחג הוא מדאורייתא או מדרבנן? מה הבעייה בלחיצת כפתור להדלקת אור למשל כדי לא להרגיש שעושים דברים בחושך וזה לא נוח? לפעמים מרגישים שהרבנים חוקקו חוקים שעושים לנו חיים לא קלים בנוסף לכך שהחיים עצמם קשים גם ככה, במחילה ותודה על התשובה
תשובה:
שלום רב
בנוגע להדלקת אור חשמל בשבת נחלקו הדעות: יש סוברים שרק אור שיש בו אש כמו נורת ליבון מאותן הישנות הזכורות לטוב, או אפילו אור פלורוסנטי, כפי שהתברר לי לאחרונה שיש לו שני גופי חימום קטנים בשני צדדיו, אלו אסורים מהתורה משום איסור מבעיר, ואילו נורות לד וכיוצא בזה שאין בהם אלא סגירת מעגל חשמלי אלקטרוני אסורים מדרבנן, וכך סבר כידוע הגרש"ז אויערבך. אולם, דעת החזון איש ידועה שכל סגירת מעגל חשמלי אסורה משום איסור בונה שהרי הוא "מעמיד את הכלי על מתכונתו" ויוצר בו שיפעל את פעולתו. עד כאן בענין בחשמל.
לענין מה שהזכרת ש"הרבנים מחוקקים חוקים המקשים על החיים" ו"החיים מספיק קשים גם כך", נראה שחסר לנו קצת בתחושה מהו איסור מהתורה. נקל לשער אדם שנאלץ להחזיק בבית רעל קטלני המסוגל לכלות את כל בני ביתו ברגע, עושה בביתו משמרת למשמרת כדי שהרעל לא יהיה בהישג יד הילדים. סוגר אותו בכלי בתוך כלי ונועל הכל בכספת הנמצאת במקום גבוה וכו' וכו'. חז"ל ידעו והבינו שחטא חמור יותר!!! אדם שמבעיר אש בשבת או בונה דבר מה חייב סקילה!!! משום כך, כדי שאדם לא יבוא לידי איסור בונה יצרו חכמים הרחקה, שלא יגע בשבת כלל בפטיש ומסמרים. אם ננסה להקביל זאת לרעל הקטלני [שהרי גם כאן מדובר בחיוב מוות] חז"ל קצת הקילו איתנו… לא הורו לנו לנעול את הפטיש בכספת… הסיבה שלנו נראה שחז"ל נכנסים חלילה לדקדוקי עניות לחינם, היא משום שבעינינו נראה שלוותר חלילה על דבר מהתורה זה דבר של מה בכך, "העיקר שאני איש טוב ובסך הכל מקיים את המצוות", ולא היא!!! היהדות פירושה להיות עבד ה' ולהקפיד על כל מצוותיו קלה כבחמורה.
לאידך גיסא בל נשכח שאנחנו חייבים הכרת הטוב עצומה לחז"ל, שכן נאמר במשנה: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", כלומר, ריבוי החובות רק מזכה אותנו בשכר רב יותר לעולם הבא, שעליו אמרו חז"ל יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא יותר מכל חיי העולם הזה, שכן השכר הצפון לצדיקים "עין לא ראתה אלוקים זולתך".
יהי רצון שנזכה לקיים את המצוות כולם בדקדוק הראוי מתוך שמחת הלב ומנות הנפש כל הימים.
בהצלחה רבה.
לפי התשובה של כבוד הרב אני מבינה שהדלקת נורות רגילות שנקראות נורות לד ולא פלורסנט היא מדרבנן ולא מדאורייתא כיוון שחכמי הדורות רצו לעשות סייגים לתורה כדי שלא נגיע חלילה לעשות את החטא עצמו שהוא מדאורייתא שזה הבערת האש עצמה, שהנורות האחרות כאמור הן כמו הבערת אש ואולי כדי לא להגיע לחילולי שבת נוספים, וכך גם לגבי עיניינים נוספים שחכמי ישראל עשו סייגים כדי לא להגיע לעוון, נכון?
לפעמים כל העניין עם הרבנים מאד מבלבל כי לא יודעים אם מקיימים מצוות ממה שהשם ציווה בתורה או מה שרבנים בשר ודם ציוו?, נכון כולם היו חכמים וגדולים ואני מכבדת אותם בתור גדולי וחכמי הדורות, אבל בדור של היום יש הרבה בלבול ובדורינו יש רבנים מסויימים שבעניינים מסויימים די מבלבלים לכן לפעמים האדם נותר מבולבל. וכמו שכתבתי, יש רצון להרגיש שהאדם מקיים את מצוות השם והתורה ולא מצוות של רבנים שהם בשר ודם. תודה רבה וכל טוב.
אנסה לסדר לך מעט את הדברים:
רבנים יש היום והיו משך כך הדורות. אולם החכמים המכונים "חז"ל" שהם היו לפני 2000 שנה ויותר, הם ורק הם מוסמכים לעשות סייגים וכד'. ורק מה שהם גזרו לעשות נחשב ל"דרבנן" וחובה עלינו לעשות זאת מחמת ההוראה בתורה: "לא תסור מכל אשר ירוך"! כלומר, חובת הציות לתקנות וגזירות חז"ל הוא מן התורה! לא תסור מכל אשר ירוך. נקודה נוספת, חז"ל אלו קיבלו את התורה על כל הפרשנות שלה כפי שהם הסבירו לנו ממשה רבינו כך דור אחר דור, עד הדור שלהם.
הרבנים שהיו משך כל הדורות, הם בעצם לימדו אותנו את ההלכות של התורה ושל חז"ל, כדי שאנו נדע מה אסור ומה מותר. לדוגמא, בזמן חז"ל לא היה חשמל, אז מנין לנו שזה אסור? לכן יש את כל הפוסקים שהיו לנו משך הדורות שהסבירו לנו את ההגדרות של איסורי שבת, וכשבא הדור שהמציאו את החשמל, דנו בזה גדולי הדור, האם זה אסור, איזה איסור זה וכד', על הבסיס שיש לנו מהתלמוד ומפרשני התלמוד שהיו לנו משך הדורות.
כבר היו אנשים שהחליטו שהם מקיימים רק את מה שכתוב בתורה, ללא כל פרשנות חז"ל, וללא מה שקיבל משה מסיני, ואנשים אלו קראו "צדוקים" או היום יש קהילה קטנה כזו בשם "קראים", לניתן לראות מה יצא מהם היום… לאחר שפרשו והחליטו לפרש את התורה כראות עיניהם.
לכבוד הרב, האם העניין של העברת התורה מדור לדור הכוונה היא במה שכתוב בפרקי אבות ששם נאמר "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע ויהושוע מסרה……" אני לא זוכרת בדיוק אבל נראה לי שלזקנים ואח"כ לאנשי הכנסת הגדולה וכו'..האם עפ"י מה שנאמר שם אנו יודעים זאת? האם חז"ל הם גדולי הדור המוזכרים בפרקי אבות, שקיבלו עד הדור שלהם את התורה ממשה מסיני דרך כל הדורות?
תודה רבה על התשובות.
אכן אנשי כנסת הגדולה הם סוף תקופת הנביאים – חגי זכריה ומלאכי, וראשוני התנאים, והם שהנהיגו את רוב ההלכות שמדברי חכמים, ביניהם אגב את סידור התפילה. גם לאחר זמן אנשי כנסת הגדולה המשיכה מסירת התורה בצורה מאוד מסודרת, תחילה תקופת הזוגות – הם שני תנאים חשובים בכל דור שאחד משמש כנשיא והשני כאב בית דין, שהם איחדו את לומדי התורה בזמנם תחת ישיבות מסודרות ולימדו מה שקיבלו בדורות קודמים, ואחריהם נמשך הדבר בארץ ישראל עד סוף תקופת התנאים בזמן חורבן בית שני. בסוף אותה תקופה קיבץ רבי יהודה הנשיא את כל ההלכות הפסוקות שנמסרו באותן ישיבות והיו ידועות לכל החכמים לספר אחד הנקרא שישה סדרי משנה, שבעצם כל התורה שבעל פה שעסקו בה חכמי הדורות מיוסדים עליה. חכמי הגמרא עסרו במשניות אלו ופילפלו בהן, ואחריהם רבותינו הראשונים והאחרונים. הרצף במסירת התורה הוא אגב דבר מדהים, במשך דורות רבים היה נתק בין קהילות שונות, ולכשנתקבצו כולם ובאו לכאן, מצאו שכולם מחזיקים באותה תורה ומקיימים את אותן המצוות בדיוק רב. כל המחלוקות שיש בעניני הלכה במשך הדורות הם תמיד בפרטים הקטנים [שאף הם תמיד עקרוניים וחשובים] אבל אף פעם לא בעקרונות. כולם מניחים את אותן התפילין, למרות שאופן עשייתן כלל אינו מפורש בתורה ונמסר לנו איש מפי איש עד משה רבינו, וכן הלאה.
בהצלחה רבה!
השאר תגובה