דין שמיטה בעבר הירדן המזרחי

רבני בית ההוראה
ו' סיון ה'תשע"ד

האם חייב תרו”מ בשמיטה בעבר הירדן?
בשל גוי ובשל ישראל

תשובה:

שלום רב

בשאלתך זו אתה נוגע באחת הנקודות הסבוכות בדיני שביעית. שכן מדברי רבים מהראשונים [ראה למשל תוס’ ביבמות טז ע”א בשם ר”ת] עולי בבל כבשו בשובם לארץ חלקים מעבר הירדן, וממילא, אף שדיני השביעית נוגעים רק לגבולות עולי בבל ולא לגבולות עולי מצרים [ולפי שקדושה ראשונה לא קידשה אלא לשעתה ולא לעתיד לבוא] יש חלקים בעבר הירדן המזרחי שהתקדשו. ויסוד הדברים במשנה בשביעית פרק ט משנה ב: שלוש ארצות לביעור: יהודה עבר הירדן וגליל. ע”כ. אולם, הרמב”ם והברטנורא שם חולקים, ומפרשים שכוונת המשנה לעבר הירדן המערבי. וכן פירש הכפתור ופרח פרק מח. וע”ע תשב”ץ ח”ג סי’ קצח, ומלבושי יו”ט ח”ב חובת קרקע סי’ יז, שו”ת מהריט”ץ סי’ רסז ומעדני ארץ תרומות פרק א.

להלכה, כתב הרמב”ם הלכות שמיטה ויובל פרק ד הלכה כו: “כל שהחזיקו בו עולי בבל עד כזיב אסור בעבודה וכל הספיחין שצומחין בו אסורין באכילה, וכל שלא החזיקו בו אלא עולי מצרים בלבד שהוא מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, אף על פי שהוא אסור בעבודה בשביעית, הספיחין שצומחין בו מותרים באכילה, ומהנהר ומאמנה והלאה מותר בעבודה בשביעית”. ובהלכה כז שם: סוריא אף על פי שאין שביעית נוהגת בה מן התורה גזרו עליה שתהיה אסורה בעבודה בשביעית כארץ ישראל, כדי שלא יניחו ארץ ישראל וילכו וישתקעו שם, אבל עמון ומואב ומצרים ושנער אף על פי שהם חייבות במעשרות מדבריהם אין שביעית נוהגת בהן. דין ספיחין כלל לא נוהג בגידולי עבר הירדן, כמבואר שם הלכה כח.

אלא שנחלקו ראשונים מהו אותו חלק מואב של נוהגת בו קדושת שביעית, האם מה שנכבש על ידי משה מסיחון או רק החלק שלא נכבש על ידי ישראל מעולם. רש”י בחגיגה ג ע”ב  ובמקומות נוספים סבר שכך הוא גם בחלק שכבש סיחון, ואילו ר”ת בס’ הישר חידושים סי’ תלז התוס’ בחגיגה שם ועוד ראשונים סברו שרק בחלקים שלא נכבשו מעולם. כדעה זו הסכימו רוב הראשונים, הרמב”ן הריטב”א התשב”ץ ועוד.

נמצא איפוא שבאזור הדרומי של עבר הירדן לא נוהגת קדושת שביעית.

לענין תרומות ומעשרות נהגו להחמיר בכל תחומי עבר הירדן, כך נראה מדברי החזון איש בשביעית סי’ ג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *