שיק חלק עם כיתוב ‘למוטב בלבד’ שעבר מיד ליד

דיין בבית הדין נתיבות חיים
כ"ו אייר ה'תשע"ד

ראובן חייב לשמעון 1000 ש”ח, וביקש מלוי צ’ק שיתן לשמעון ויכסה אותו בזמן שיופקד.
לוי נתן את צ’ק שכתוב עליו ”למוטב בלבד” לראובן שנתן אותו לשמעון, ושמעון מסרו ליהודה שכתב עליו את שמו והפקידו לחשבונו, ומאחר וראובן לא מסר 1000 ש”ח ללוי כדי לכסות את הצ’ק, חזר הצ’ק ליהודה, שחזר איתו לשמעון וקיבל ממנו בחזרה את כספו, ונתן לו את הצ’ק של לוי שחזר.
כעת שמעון תובע מלוי את ה-1000 ש”ח הרשומים בצ’ק.
ולוי טוען לשמעון, שבעצם אינו חייב כסף לראובן ונתן לו את הצ’ק על סמך הבטחתו של ראובן שיכסה את הצ’ק, ובכל מקרה אין לשמעון תביעה על לוי שהרי הצ’ק שנמצא אצלו רשום על שם יהודה והוא מוגדר כ”למוטב בלבד” ואין שמעון יכול לתבוע אותו על סמך הצ’ק, ושמעון אין לו תביעה אלא על ראובן שהוא באמת חייב לשמעון.
חוץ מהנ”ל חייב שמעון ללוי 100 ש”ח על עבודה שעשה לוי לשמעון בעבר, וכעת שמעון רוצה לעכב את ה-100 ש”ח הללו בתמורה לצ’ק של לוי שכאמור מוסב על שם יהודה.
מה הדין:
א. האם לוי חייב לשלם לשמעון את הצ’ק שחזר?
ב. האם יכול שמעון לעכב את ה-100 ש”ח של לוי אצלו.
בתודה

תשובה:

שלום רב,

א. לוי אינו חייב לשמעון כלום.

ב. אם חוב זה כבר היה קיים בשעה ששמעון שילם ליהודה, שמעון רשאי לעכב לעצמו כסף זה. אבל החוב נוצר לאחר ששמעון שילם, הרי הוא חייב לשלם ללוי סך זה.

מקורות:

א. לוי השתעבד לזה ששמו יהיה רשום על השיק. גם אם בשעה שלוי נתן את השיק לראובן לא היה רשום שם, מכל מקום לוי לא השתעבד לכל העולם, אלא לאדם אחד, שהרי רשום למוטב בלבד. עיין ש”ך חו”מ סי’ סט ס”ק יז בעניין חתימה חלקה וקצות סי’ מח סק”ה.
יוצא שלוי השתעבד ליהודה בלבד ושמעון קיבל על עצמו ערבות על חוב זה. לוי לא הרוויח כלום מכך ששמעון קיבל על עצמו ערבות משיקולים של עצמו. ועיין בשו”ע חו”מ סי’ קל סעיף ד מחלוקת הרמב”ם והראב”ד בערב שנכנס להיות ערב מעצמו ושילם מעצמו ובש”ך שם סק”ז שאם לא התבקש להיות ערב לכל הדעות הלווה פטור. ואפילו הטעם שכתב הנתיבות בסק”ד לא שייך בנידון דידן שלוי לא הרוויח כלום מהערבות של שמעון.

ב. אם החוב כבר היה קיים בשעה ששמעון שילם ליהודה, יוצא ששמעון היה חייב ליהודה משעבודא דר”נ. עיין ש”ך חו”מ סי’ קכח סק”ח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *