אדם הביא לחברו שבנו הגיע לגיל מצוות תפילין (ע"י שליח)
לפני שהאבא הספיק לומר לחברו (נותן המתנה) שהוא מתכוון לקנות תפילין ממישהו אחר או שיש לו כבר תפילין, אותו נותן המתנה נפטר לבית עולמו.
האם על האבא להחזיר את התפילין ליורשים (שהרי אם היה בחיים מסתמא היה מבקש חזרה את התפילין) או שמכיוון שניתנו לו במתנה אינו חייב להחזירם.
ואם אינו חייב להחזירם האם יכול למכרם?
תזכו למצוות.
תשובה:
אם כוונת הנותן לתת מתנה עבור האבא, והוא כמובן יתן זאת לבנו. הרי שהתפילין חוזרים ליורשים. אולם אם בכוונתו לתת את המתנה לחתן הבר מצווה, לכאורה הוא זכה בהן וראה במקורות.
מקורות:
מבואר בסי' רמה סעי' י' כי אם המקבל מתנה אינה רוצה לזכות במתנה, ומיד כשהיגע לידו אמר שאינו רוצה לזכות בה, או אפילו היה בדעתו שאינו רוצה לזכות בה, המתנה חוזרת לבעליה הראשונים. עיי"ש בדברי הרמ"א ששם מבואר כי אינו צריך דווקא לומר בפועל שאינו רוצה לזכות בה, אלא די בכך שכך היא דעתו. אולם כאן לכאורה יש מקום גדול לומר, שבכוונתו לתת את המתנה לחתן הבר מצווה, והוא לא סירב לקבלו, ואם כך הרי הוא זכה בה לפני שנפטר מקבל המתנה (כלומר הוא זכה בה ע"י השליח ראה סי' רמג סע' א' ב' באלו לשונות השליח זוכה עבור מקבל המתנה). יתכן שזה תלוי מה אמר הנפטר קודם פטירתו.
