כבוד הרבנים שלום ,בבית הכנסת שלנו מזה זמן כשנתיים ויותר יש סכסוך בין שליח הציבור ורב בית הכנסת לבין אחד המתפללים,בעקבות כך הוא עזב המתפלל ,וגם נדר נדרים שלא יתפלל יותר בבית הכנסת ולא יתפלל עם שליח הציבור שמקובל על כלל הציבור מלבד מתפלל זה,לפני כמה חודשים חזר אותו המתפלל והחל להתפלל ערבית בלבד ,הדברים הגיעו לידי מצב שבכל פעם שנכנס שליח הציבור הקבוע שהוא גם רב בית הכנסת אותו מתפלל יוצא בעצבים,יתרה מזאת הוא אף דורש מהגבאים להעלות בכל פעם אנשים אחרים לחזנות לתפילת ערבית בכדי למנוע מהרב לעלות,בליל העצמאות האחרון בראותו שהרב נכנס הוא קם ויצא בהפגנתיות, בשבת האחרונה לאחר תפילת שחרית כשנכסנו להתפלל מנחה נעלם כסאו של רב בית הכנסת ואחד הילדים מצא אותו מושלך אחרי בית הכנסת ,מובן שכולם חושדים באותו המתפלל ,כעת הגענו למצב שהרב מבקש לעזוב ,מיותר לציין שהרב הוא משמש בתפקיד זה עשרים שנה ללא שום תמורה כספית הוא אף מעביר לנו שיעור קבוע בסעודה שלישית מזה עשרים שנה ואף נותן דברי תורה בשבת בבוקר,כל הפעילויות הרב מוזמן ברצון כגון חנוכת בית ,זוהר,אזכרות וכו שאלתנו האם יש מניעה הילכתית כנגד מתפלל זה?האם יש איסור להתנהגותו ?מה עלינו לעשות הילכתית כנגד העניין הזה?האם יש התייחסות בהלכה למה שמתואר כאן
תשובה:
שלום רב
המעשה שאתה מתאר חמור עד למאוד. לדעתי אתם חייבים לנקוט יד קשה כנגד אותו מתפלל ולהודיע לו באופן חד משמעי שלא תסבלו כזו התנהגות. יש לכם כאן חיוב על פי דין של כבוד תלמידי חכמים וחיוב של הכרת הטוב מאין כמותה, על עשרים שנה של עמל והרבצת תורה. לא יתכן שקהילה שלימה תשתוק כשאדם מתנהג בצורה כזו. כמובן הדרך צריכה להיות על פי רוח התורה, לא צעקות ולא אלימות מילולית או פיזית חלילה, אבל בהחלט מחאה נחרצת והודעה חד משמעית שלא תקבלו התנהגות כזו בקהילתכם.
בהצלחה רבה.
