השאלה היא שאלה שכוללת בה מספר מקרים והיא מאד רצינית ואני מבקש רק ממי שבקיא בנושא באמת ויודע לענות על התשובה שיענה, ואני יודע שיש תשובות על הנושא הזה.
השאלה היא על ענייני זיווגים. ידוע שמכריזים לאדם את זיווגו עוד לפני לידתו. ואנו רואים היום המון מקרים שאנשים נפטרים גרושים כאשר הם לא יתחתנו בשנית. אנו רואים אנשים גם שנפטרים רווקים/ רווקות שלא יתחתנו בכלל (שזה יחסית מיעוט, אבל בהחלט קורה). אנו רואים שגברים יהודים מתחתנים עם גויות או שנשים יהודיות מתחתנות עם גויים. ואני שואל, מה עושה החצי השני של כל המקרים האלה שאמרתי. הרי יהודיה ש״יתחתנה״ עם גוי, החצי השני שלה עכשיו במצב ״תקוע״, כי הזיווג שלו ״יתחתנה״ עם גוי. ואני יודע שיש מצבים שאנשים מפסידים את הזיווג שלהם בגלל עלייה או ירידה במצבם הרוחני, אבל מה הצד השני אשם שעכשיו גם הוא לא יקבל את זיווגו שהכריזו לו? וכל המקרים שהצגתי קורים המון לצערנו בדור הזה.
ורווקים והרווקות שלא זכו להתחתן מסיבותיהם שלהם, לא הכריזו להם בשמיים על זיווגם?!
יש הרבה דברים שלא ברורים לי בכל ענייני הזיווגים.
תשובה:
שלום רב
אינני מבין בענינים אלו כלל, אולם, בזוהר פ' משפטים נתבאר שלפעמים יזדמן שאדם נושא אשה שאינה זיווגו ממש שהוכרז עליו בת פלוני לפלוני, ובודאי זה עלול לקרות בזיווג שני. כך נראה גם מהתפילה לזיווג שחיבר החיד"א, שם אנחנו מתפללים שלא תדחה נפש מפני נפש, כלומר, שלא ימות אדם שנשא את זיווגי כדי שאוכל אני לזכות בו, או להיפך. כך, שזה שאדם נשא גויה אינו מחייב שבת זוגו המיועדת לו לא תנשא, כיון שיש מציאות של נישואין שאינם עם אותה בת זוג המיועדת מתחילה. אלא שבדרך כלל ללא סיבה מיוחדת הקב"ה מכוין את הדברים באופן כזה שאדם נושא את בת זוגו.
ידוע, שמרן בעל הקהילות יעקב היה מזהיר אנשים שהיו בוררים מידי ודוחים את הנישואין יתר על המידה שהם עלולים להפסיד את בני זוגם. אולם אדם הנוהג כדרך העולם באופן טבעי ומושכל לא צריך לחשוש מכך.
עד כאן ידיעתי מגעת.
שנדע רק טוב!
אני מודה לרב על התשובה ומאד מעריך את זה. אבל אני עדיין לצערי לא יצאתי עם תשובות שאני מחפש לגבי כל מיני מקרים שונים. כמו שהרב באמת אומר, ידוע שאדם יכול להפסיד את זיווגו שנקבע לו מלפני לידתו (ולכן צריך להתפלל לזיווג הגון שמתאים ולא דווקא על הזיווג שנקבע מראש), אבל הצד השני נפגע מזה בזה שגם הוא לא יקבל את זיווגו שנקבע לו מלפני לידתו.
וכמו שאמרתי, ישנם גברים ונשים שניסו אבל בסוף לא יתחתנו ונפטרו רווקים או שיתגרשו ולא יתחתנו. מה עם כל אלה, אין להם זיווג? ומה עם כל החצאים השניים שלהם? ומה אם כל אלה שנישאו לגויים ובגלל זה לא יתחתנו עם יהודים, מה עם החצאים השניים שלהם?
יש כאן הרבה אנשים שנפגעים כתוצאה מהתנהלות לא נכונה של הצד השני?
ומה עם כל האלמנים והאלמנות שהיה להם מאד טוב בזוגיות עם בעליהן או נשותיהן וקרה שהם איבדו אותם באירוע טראגי, אז עכשיו הם צריכים להתחתן לא עם זיווגם שנקבע?
נותרתי עם המון דברים לא ברורים בנושא.
השאלה הזו שאתה שואל אינה נוגעת רק לזיווגים, היא נוגעת לכמה נידונים מפורסמים בעניני השקפה. למשל: יש איסור בתורה לרצוח, נניח שאדם בוחר לעבור על איסור זה ולהרוג את חברו, כיצד יתכן שחברו ינזק כתוצאה מבחירה אסורה זו? כמו כן ניתן לשאול לגבי אדם שנגזר עליו מחמת חטאיו למות בגיל צעיר או במיתה משונה ר"ל וכיוצא בזה. נניח שהוא אכן מגיע לו כך להענש, אבל מה אשמים בכך ילדיו הרכים הנותרים בודדים בעולמו של הקב"ה ללא משען ומשענה?
יש הגדרות שונות לענינים האלו, אולם, ההבנה הפשוטה היא כך: על הקב"ה ודרכיו נאמר "משפטיך תהום רבה". כלומר, שופט בשר ודם אכן אינו יכול לסגור פינות, וכשהוא מעניש חוטא אנשים אחרים סובלים מכך. אום אצל הקב"ה זה לא כך, כל אדם הנפגע כתוצאה מאדם אחר יש לו מכך תועלת, הקב"ה באופן בלתי ניתן לתפיסה אנושית, מתזמן את כל האירועים וההתרחשיות שיפעלו באופן כזה שכל אדם יקבל את חלקו המגיע לו, ואם אדם בוחר לרצוח מזדמן לו אדם שמאיזו שהיא סיבה אמור למות, וילדיו נגזר עליהם מתחילה שיעבדו את הקב"ה מתוך קושי היתמות וכו' וכו', וגם אותם שאחרו לעבודה בגלל הלויה שלו, גם זה בחשבון אלוקי.
קשה לנו להבין כיצד כל המתמטיקה הזו פועלת ללא דופי, אבל אנחנו בלאו הכי גם לא יודעים לברוא עולם כל כך משוכלל ולנהל אותו… אז לא נורא אם לא נבין עוד משהו…
אגב היסוד הזה מבואר במדרש תנחומא על הפסוק "נורא עלילות לבני אדם" ודרשו חז"ל: כל מה שאתה עושה בעלילה אתה עושה. כלומר בסיבה ולא באופן מקרי.
באופן זה ביארו חכמים את הסתירות השונות שיש בחז"ל לגבי סיבת הירידה למצרים: מחד גיסא נאמר שהוא מחמת חטא אדם הראשון, ומאידך נאמר שזה בעטיו של אברהם אבינו שירד למצרים וכו' וכו' עשרה טעמים לפחות נאמרו בחז"ל אודות סיבת הירידה לשם. ופירשו חכמים שהכל אמת. כיון שיש צורך בצערם של ישראל לכפרת אדןם הראשון, נתגלגל שיתקנו את חטאיהם בדרך הזו. ועוד הרבה יש להאריך בזה.
לענינינו, כאשר אדם בוחר לישא גויה, הקב"ה מזמן שתיקונה בעולם של בת זוגו הוא להשאר לבדה או להנשא למי שאינו מיועד לה מתחילה.
בהצלחה רבה
תמוה שנעלם לפי שעה מהרב המשיב גמרא במו"ק שמותר לארס במועד שמא יקדמנו אחר ברחמים, הרי שיתכן שינטל זיווגו לאחר
איני חושב שנעלמה גמרא זו מעיני הרב, אלא שגם אם אדם מתפלל ברחמים שיזכה למישהי מסוימת, הרי שאין מצב זה מחייב שיתקיים לעד.
במילים פשוטות, ברגע שאדם מנסה 'בכוח' לזכות במישהי שאינה שלו, יתכן ששמעו לתפילתו ברחמים כי המיועד לה מלכתחילה עתה לא ראוי לה מפני מעשיו, ואולם כשיחזור לדרכו הטובה – ייקחו בחזרה אותה מזה שנישאה או נתארסה לו וישיבו אותה למיועד לה מלכתחילה.
המשמעות המעשית: לא כדאי להתפלל באופן שכזה, אלא יתפלל כל אדם תפילה כללית על הזיווג, והקב"ה יזווג את האדם המתאים ביותר.
השאר תגובה