שלום כבוד הרב : ברצוני לשאול שאלה שמאוד מטרידה אותי , גרושתי ואני התחתנו כדת משה וישראל , נולדה לנו בת ולאחר כחמש שנות נישואין התגרשנו . זמן מה לאחר מכן חזרנו לחיות יחד וערכנו הסכם ממון שבו צויין שאנחנו חוזרים לחיות יחד כלא נשואים . נולדה לנו בת נוספת . כעבור שמונה שנים שבהן נהלנו משק בית משותף והיינו כזוג לכל דבר . נפרדנו וערכנו הסכם מזונות חדש . מספר חודשים לאחר מכן גרושתי נכנסה להריון מגבר אחר , התחתנה איתו ונולדה להם בת . השאלה : 1 . האם חיינו כמחזיר גרושתו ואנחנו נחשבים נשואים וצריך גט לחומרה למרות שגרושתי כבר נשואה ? 2 . מה דין הבת שלה מנישואיה מחדש , ומה דין הבת המשותפת שלנו מבחינת ממזרות . תודה מראש ושבוע טוב .
תשובה:
שבוע טוב.
1. ראשית, ודאי שמצד הדין מאחר שחזרתם לחיות ביחד האישה צריכה גט. לפעמים זה לחומרא – מספק, ולפעמים זה גט מעיקר הדין, תלוי בנסיבות. אולם גם מעיקר הדין אינה צריכה גט, עצם העובדה שיש לה ילדה מאיש אחר, זה סיבה שלא להצריך אותה גט, בכדי שלא יהיה לעז על כשרות הילדה.
2. הבת המשותפת שלכם היא כשרה לחלוטין ללא כל פיקפוק.
3. הבת שנולדה מנישואיה האחרים, חשש ממזרות מרחף על ראשה, אולם בדיעבד כנראה שניתן להתיר אותה לקהל.
יחד עם זה, כדאי לבדוק היטב את הסיפור בשיחה טלפונית – 050-4163175
מקורות:
1. נפסק בשו"ע (אה"ע סי' קמט סעי' א'): "המגרש את אשתו, וחזר ובעלה בפני עדים, או שגלוי לכל שבא עליה, כגון שנשאה. קודם שתנשא לאחר, בין שגירשה מן הנשואין בין מן האירוסין, הואיל ואשתו היתה, הרי זו בחזקת שהחזירה ולשם קידושין בעל ולא לשם זנות. וכו' שחזקה היא שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות והרי בידו לעשותה בעילת מצוה. לפיכך הרי זו מקודשת קדושי ודאי, וצריכה ממנו גט שני". וראה שם בבית שמואל, אם אין עדים, אולם ידוע לכולם שהם חיים ביחד כאיש ואשה, כפי המתבאר בשאלה, שיש מחלוקת האם זה כמו עדי יחוד או לא. וראה עוד בב"ש סוף סי' לא.
נקודה נוספת טעונה בירור, בפתחי תשובה שם הביא בשם הרדב"ז, כי אם האישה לא שמרה על איסור נדה, לא אומרים חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, שהרי אנו רואים שלא היה איכפת להם מאיסור נדה. אמנם, באבני מלואים הביא בשם הרשב"א שנראה שחולק על זה. וראה עוד בספר עזר משפט (הגר"א גולדשמידט זצ"ל, סי' טז) שדקדק מהרמב"ם שהגדרה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, אינה בהכרח מצד האיסור של בעילת זנות, אלא מצד המציאות שאינו רוצה בבעילת זנות, ולכן לדעת הרמב"ם גם יש מקום לומר שיש חשש קידושין למרות שמדובר בעוברי עבירה. אבל עכ"פ מידי ספק לא יצאנו, ולכן לפי התיאור הנ"ל, נראה שלא מדובר שאנשים שהקפידו על איסורים, לפחות בתקופה הזו, וצריכה גט רק מספק.
2. דין זה פשוט, ואינה נחשבת "שתוקית", מלבד האמור לעיל, בכל אופן, מדובר במיוחדת לאיש מסויים, ולכן היא כשרה לחלוטין. (עי' אבה"ע סי' ד' סעי' כו ברמ"א ובב"ש ובח"מ. ומלבד זאת, גם שתוקית במקרה הנוכחי ניתן להתיר, ואין כאן טעם להאריך בכל זה).
3. ככל הנראה ניתן להקל בכשרות הילדה, העיקר תלוי בנאמר בסעי' 1. ומחמת ריבוי הספיקות, מתירים ממזרים. ולכן גם יש להיזהר היטב אם להצריך את האישה גט לחומרא, בכדי שלא להוציא לעז על הבנים. כמבואר בכמה מקומות, שיש להיזהר שלא להחמיר לתת גט במקום שיש כבר ילדים. אולם כאמור, יש לבדוק את הסיפור טלפונית בצורה פרטנית יותר.
האם מותר לשנות בתי תפילין של רש"י לר"ת
אסור, משום שלדעת רש"י זו הורדה בקדושה.
השאר תגובה