לתרומות לחץ כאן

אונן בברכת המוציא ובנטילת ידים

מי שמתו מוטל לפניו [שעדיין לא נקבר], והוא מהמתים שחייב להתאבל עליהם. האם הוא פטור מלברך המוציא וברכת המזון.

תשובה:

שלום רב,

דין זה מפורש בשו"ע (יו"ד סי' שמא סעי' א'): "מי שמת לו מת השהוא חייב להתאבל עליו, קודם קבורה וכו' ואינו מברך ברכת המוציא ולא ברכת המזון, ואין מברכים עליו ולא מזמנין עליו, אפילו אם אוכל עם אחרים שמברכים, לא יענה אחריהם אמן". כלומר, הוא יכול לאכול ללא ברכות. [ולא כשיטת הכל בו שאסור לו לאכול והדין במשנה באינו מברך הכוונה לאחר שהתחיל לאכול אם מת לו מת ולא הספיק לברך. והבית יוסף שם אפילו לא הביא את דעת הכל בו].

ולענין נטילת ידים, פסק במשנה ברורה סי' עא סק"ד בשם הברכי יוסף שיטול ידיו ולא יברך. אמנם יש דעות שאפילו אינו נוטל ידיו, ראה בבירורי הלכה (תליתאה עמוד שצ).

אכן, כידוע נידון זה תלוי במה שנחלקו הפוסקים, לענין אדם שמסופק אם בירך ברכה ראשונה אם רשאי לטעום מהמאכל, דעת הגרעק"א בברכות יב ע"א ומט ע"ב, שהואיל וספק ברכות להקל הוא רשאי לאכול ללא ברכה, אולם, המהרש"א בפסחים קב כתב, שאמנם ספק ברכות להקל, אבל הואיל ואסור לאדם להנות מהעולם הזה ללא ברכה יש כאן ספק איסור, ואינו רשאי לאכול. נמצא, שלדעת הגרעק"א אין איסור לאכול ללא ברכה, אלא רק מחמת שהוא מבטל מחיובו לברך, ונמצא שהואיל ומחמת הספק אינו מחוייב בכך הוא רשאי לאכול, אולם לדעת המהרש"א איסור בפני עצמו הוא ומשום גזל. וכיון שלענין אונן יש חילוק בין מצוות עשה שהוא פטור מקיומן לאיסורי תורה החלים עליו גם באנינותו יהיה הנידון תלוי בזה. אולם להלכה נקטו כל הפוסקים כדעת השולחן ערוך הנ"ל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל