בס"ד
לכבוד הרבנים הדגולים שליט"א
אנו עומדים לפני בר מצוה לבננו שיחי' בס"ד.
היות וכנראה יקשה עלינו לערוך סעודת מצוה ביום הבר מצוה עצמו רציתי לדעת מה המקור לסעודת מצוה ביום הבר מצוה, והאם אכן יש עניין מיוחד ביום ההולדת עצמו או שגם בימים הסמוכים לו זה נחשב כסעודת בר מצוה. כלומר האם בכל מקרה מומלץ לעשות סעודה (אפי' מצומצמת) ביום הבר מצוה או שניתן להסתמך על סעודה שתיערך ביום או יומיים למחרת.
מחמת דוחק השעה אודה מאוד לתשובתכם בהקדם.
תשובה:
שלום רב
לכתחילה יש לעשות כל מאמץ שהמסיבה תתקיים במועד, אולם, אם לא ניתן לעשות זאת, עדיין היא נחשבת סעודת מצוה, בתנאי שהחתן מדבר בדברי תורה. לכן נהגו רבים, שאם דוחים את סעודת המצוה ליום אחר עורכים סעודה מצומצמת למנין אנשים ביום ההולדת עצמו.
מקורות:
על כך שסעודת בר המצוה נחשבת סעודת מצוה, ראה מגן אברהם סי' רכה סעי' ד וים של שלמה ב"ק פ"ד סי' לז, על פי דברי הגמרא שם פז ע"א: אמר רב יוסף מריש הוה אמינא מאן דאמר הלכה כר' יהודה דאמר סומא פטור מן המצות קא עבדינא יומא טבא לרבנן מ"ט דלא מפקדינא וקא עבדינא מצות והשתא דשמעית להא דר' חנינא דאמר ר' חנינא גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה מאן דאמר לי אין הלכה כרבי יהודה עבדינא יומא טבא לרבנן מ"ט דכי מפקדינא אית לי אגרא טפי". ונראה מדבריהם שעיקר השמחה היא ביום שנעשה בר מצוה ולא בימים שלאחר מכן. וכן כתב בשו"ת דברי מלכיאל ח"א סי' ג, עיי"ש שנשאל מאחד שלא היה סיפק בידו לערוך את הסעודה בזמנה אם לדחותה בכמה ימים, והתרעם עליו מאוד, שהואיל וטעם הסעודה הוא מחמת דברי הים של שלמה הנ"ל מה טעם יש לדחותה? וכ"כ בשו"ת מהר"ם בריסק ח"ב סי' סח, אלא שכתב שם, שאם החתן אינו יודע עדיין לדרוש כהלכה ניתן לדחות את המסיבה עד שידע לדרוש.
