מכר לחבירו הנמצא במדינת הים חפץ, ודאג לשלוח לו את החפץ. אחר שהגיע החפץ לתעודתו ונתרצה הקונה לקחתו, אומר הקונה כי אינו יודע איך לשלוח את הכסף, וע"כ אומר למוכר כי עליו למצוא שליח שיביא לו את הכסף או לחילופין ישלם עבור שליח שהקונה ימצא. הדין עם מי? אודה אם תציינו מקורות.
תשובה:
שלום רב,
לכאורה תלוי אם הקונה ביקש מהמוכר לשלוח על ידי שליח, שאז הקונה צריך להעביר את הכסף למוכר. לבין אם המוכר שלח מעצמו על ידי שליח, שאז המוכר צריך לדאוג לשליח שיביא לו את התשלום.
מקורות:
הדין הוא שחייבים לפרוע במקום שנוצר החיוב, עיין רמ"א חו"מ סי' עג סעיף ח ובפתחי תשובה שם ס"ק יג. במקרה זה אם הקונה ביקש שישלחו לו, החיוב נוצר במקום מגורי המוכר (עיין שו"ע חו"מ סי' שמ סעיף ה). ואם המוכר שלח מעצמו, החיוב נוצר במקום מגורי השליח. ועיין ברמ"א סי' שלא סעיף א לעניין השוכר פועלים בעיר אחרת או פועלים שהשכירו עצמם בעיר אחרת שתלוי היכן נעשתה השכירות.
