מדוע אסור לאכול בבית הקבורות?

רבני בית ההוראה
כ"ז ניסן ה'תשע"ד

שלום לכבוד הרב ותודה על תשובתך,
#73137. [ראה כאן].

ובכל זאת מכיוון שמדובר בנוהג בן כמה שנים, מאוד קשה לאחיי לקבל את

הידיעה שמדובר בנוהג פסול על פי ההלכה היהודית (שאין לאכול בבית הקבורות),

ולכן אבקשך אם תואיל להסביר מדוע אסור?….

תשובתך מקובלת על כמה מאחיי ויש הטוענים שזה היה מנהגה של אימי המנוחה

וזה מזכיר אותה ושיש להמשיך בדרכה…..האם תוכל להסביר להם מדוע עליהם

לשנות ממנהג זה? (למה אסור לאכול בבית הקבורות ולמה עליהם לשנות מנהג זה?),

את תשובתך הקודמת העברתי לידיע אחיי ובדעתי להעביר גם את תשובתך העתידית בע”ה.

בברכת תודה רבה,

תשובה:

שלום רב,

קודם כל צריך להבהיר, אם זה היה מנהג וכד’ היה מקום לומר שגם האמא נהגה כן. אבל זו הלכה מפורשת בשולחן ערוך: “בית הקברות, אין נוהגין בהן קלות ראש. רמא”: כגון להתפנות שם, או לאכול ולשתות שם, ואין קורין ואין שונין שם, ואין מחשבין שם חשבונות”. (יו”ד סי’ שסח סעי’ א’) ומסביר שם הגר”א כי הטעם שאסור לאכול ולשתות שם משום שזה מוגדר קלות ראש. כלומר, קלות ראש שאין עושים בבית קברות אינו הקלות ראש שהם מכירים – ליצנות. אלא כל דבר שאינו מספיק מכובד פוגע בכבוד המתים.

מלבד זאת, יש בעיה של לועג לרש, שאסור להראות שם קיום מצוות כפי שמבואר בגמרא שמאחר שהמתים כבר אינם בים החיים, ואינם יכולים לקיים מצוות, אסור להראות שם את חוטי הציצית לדוגמא, משום שבזה הוא כמו “לועג לרש”. ואם כך, גם הברכה שמברכים כשאפשר לעשותו מחוץ לבית הקברות, הוא כמו לועג לרש.

האחים יכולים לחשוב שאין זה קלות ראש, ואין זה לועג לרש, אבל שידעו כי הם מפירים הוראה של השולחן ערוך! האם זה לכבוד אבא ואמא? האם אבא ואמא הנמצאים בשמים ושמחים שהילדים עולים לקבר, ישמחו שזה יעשה ע”י דריסה של הוראה של מרן השולחן ערוך? אמת, האמא גם נהגה כן, אבל אין ספק שאם היתה יודעת שזה אסור, היתה מיד נמנעת מלעשות כן.

אכן לימדונו חז”ל “אל תטוש תורת אמך” אבל אדם שאביו או אמו לדוגמא היו מחללים שבת ל”ע, האם הבן יכול לומר אל תטוש תורת אמך??

אני בטוח, כי ההורים שיושבים למעלה וממתינים בכל שנה בעת שהם מועמדים לדין שוב, שיבואו הילדים ויתפללו עליהם. שישתדלו באותו יום בקיום מצוות ובהקפדה על הלכות, שאין ספק שזה מעלה חשובה בהרבה מאשר להתפלל על קברם, וזו זכות גדולה עבורם, ובודאי ישמחו בזה מאד.

שיהיה רק בשורות טובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *