נהג אגד שלא היה לו עודף לשטר של 100 ש"ח

בן שלי עלה על אוטובוס של אגד עם שטר של 100 ש״ח. לנהג לא היה עודף ואמר לו סתם לעלות בלי לשלם. האם הוא צריך לשלם כפול בפעם הבא?
יישר כח

תשובה:

שלום רב,

אם הנהג הדפיס כרטיס, יוצא שהבן נסע על חשבון הנהג ולא על חשבון אגד, ובוודאי אינו חייב לשלם. אם לא נראה שהדפיס כרטיס – אם מחיר הנסיעה הוא פחות מ-10 ש"ח, יש לשלם בפעם הבאה. גם אם מחיר הנסיעה הוא יותר מ-10 ש"ח, ראוי לשלם בפעם הבאה.

מקורות:

לפי תקנות התעבורה סעיף 434 "הנהג והכרטיסן חייבים להסיע נוסע שהציע שכר הנסיעה בשטר שערכו לא יעלה על מכפלת תעריף הנסיעה בעשר". החוק אינו מתייחס לשאלה אם חובתו של הנוסע לשלם במועד מאוחר יותר. הסיבה הפשוטה שהחוק אינו מתייחס לשאלה כזאת היא משום שבעיני המחוקק לא קיים מושג של יראת שמים או מצפון (ל"ע), או שלדעתו אין זה מתפקידו להחליט בשאלות כאלו. החוק מתייחס למקרים שניתנים לאכיפה בלבד. ולכן, לדעתי, אף שהחוק מחייב מצד הלכה (עיין כאן), אין לראות בו אלא כהוראה לנהג או לפקח או לשוטר שהנהג הזעיק אותו, שיש לתת לנוסע לנסוע על אף שהוא לא שילם. אבל לא כפטור לנוסע מצד דיני שמים. ולכן, מצד דיני שמים חוזר הדין למצבו הטבעי שהנוסע חייב לשלם. וכמו נוסע בתחבורה ציבורית במוצ"ש.

הצטרף לדיון

14 תגובות

  1. החובה לשלם עבור נסיעה באוטובוס השייך למפעיל תחבורה ציבורית מקורה בתקנה 449 (א) לתקנות התעבורה וזה לשונה "נוסע הנכנס לאוטובוס יגיש לנהג או לכרטיסן או לעובד שירות אחר הממונה על כך, כרטיס בר-תוקף לנסיעתו, או ירכוש ממנו כרטיס, הכל לפי ההסדר באותה תחנה; ואם היה אתו מטען שיש לשלם בעדו לפי התעריף המאושר יציג או ירכוש למטען כאמור."
    מחיר הנסיעה נקבע בצו פיקוח החתום על ידי שרי התחבורה והאוצר.
    כך שבמקרה הזה, מי שקבע את החובה לשלם ואת גובה התשלום הוא זה שקבע שהנהג חייב להסיע נוסע שהציע שכר הנסיעה בשטר שערכו לא יעלה על מכפלת תעריף הנסיעה בעשר.
    היינו, יש שתי אפשרויות בהן הנהג מחוייב להסיע נוסע, האחת כשהוא משלם או מציג כרטיס נסיעה בתוקף והשניה כשהוא מציע שכר נסיעה בשטר שערכו לא יעלה על מכפלת תעריף הנסיעה בעשר.
    ולכן, לכאורה במקרה המדובר אין צורך לשלם עבור הנסיעה.

  2. לא הבנתי כלל את הנכתב בתגובה. המקור הראשון שהנוסע חייב לשלם על הנסיעה אינו בתקנות התעבורה אלא בציווי בתורה 'ביומו תתן שכרו'. תקנות התעבורה אינן באות לפטור מחיוב התורה ולהחיל חוב חדש, אלא להוסיף. ככל שהחוק אינו מחייב את חברת התחבורה להסיע חינם, יש חובה לשלם מצד חיוב התורה.

  3. הייתי מציע לברר אצל משרד התחבורה מה יהיה אם הנהג השיג עודף תוך כדי הנסיעה, האם הוא יכול לדרוש מהנוסע לשלם באמצע הנסיעה, או שהנוסע זכה בזכות נסיעה חינם. לדעתי, קרוב לוודאי שהתשובה תהיה שהנוסע חייב לשלם. מה שאומר שהנוסע לא קיבל זכות נסיעה חינם, אלא שהנהג אינו רשאי להתנות את העלייה לאוטובוס בתשלום מראש.

  4. ברשותכם כמה הערות
    1. לא הבנתי למה זה קשור ל"ביומו תתן שכרו" אין כאן פועל העובד עבורך באופן פרטי, אלא עסק הנותן שרות כללי לכולם, (אתה לא משלם משכורת לפועל על פעולתו, אלא על הנאתך מפעולתו שהוא פועל ממילא)
    2. לכא' החברה מחוייבת לפי החוק להוציא את האוטובוסים בתדירות שנקבעה ברישיון (והם מתחייבים לזה כי זה משתלם להם הבלעדיות, והסובסדיות שהם מקבלים על כל קו, ולכן ודאי שההתחייבות תקפה גם ע"פ ד"ת), ולכן הם גם מחוייבים להעלות את הנוסעים לפי תקנות משרד התחבורה, וממילא אם לפי התקנות לא צריך לשלם זה נכנס בגדר "זה נהנה וזה אינו חסר" מכיון שהדרך לשלם ע"ז – זה לפי החוק. ולכן לכא' גם לפי ד"ת יהיה פטור מלשלם, וכנ"ל אם מכונת הכרטיסים לא עובדת וכד'.

  5. 1. מצוות 'ביומו תתן שכרו' קיימת גם בשכירות מטלטלין (שו"ע חו"מ סי' שלט סעיף א).
    2. על זה כתבנו שחוק אינו בא לפטור את הנוסע מחיוב תשלומין, אלא שלא ניתן להתנות את העליה לאוטובוס בתשלום. ושלא כמו במקרה אחר שאסור לתת לנוסע לעלות לאוטובוס מבלי לשלם מיד (ובגלל חוק זה משרד התחבורה מנע מאגד להסיע במוצ"ש מהכותל ולשלם במועד מאוחר יותר).
    אין מקום לטעון 'זה נהנה וזה לא חסר' משום שהאוטובוס נוסע גם עבור נוסע זה, ורק במקרה יצא שהפעם הוא לא יכול לשלם.

  6. מה הדין אם: א. הנוסע יודע בעצמו שהוא שכחן וישכח לשלם. ב. אם החברה אם חברת אוטובוסים הפעילה רק בצפון, האם חייב לטרוח כדי להחזיר או שעצם החובה להסיע יש סוג של מחילה.

  7. א. שירשום לעצמו.
    ב. הוא לא חייב לטרוח, אלא לשלם בהזדמנות. אם הכוונה לחברת נתיב אקספרס, כמדומני, שיש עמדות הטענה עם אפשרות להטעין רב-קו עם נסיעות של נתיב אקספרס גם בירושלים. ובכל מקרה לחברה בבעלות גויים אין חובה לשלם שלא במעמד הנסיעה.

  8. דברי הרב המשיב במחכ"ת אינם מובנים כלל, וכנראה יש כאן חוסר ידיעה של צורת פעילות התח"צ בישראל.
    חברות התחבורה ציבורית בארץ הם זכייניות של משרד התחבורה. הכסף שמשלמים הנוסעים מגיע ישירות למשרד התחבורה, והוא מעביר כספים לחברה המפעילה עפ"י תנאי המכרז, בהתאם לכמות התיקופים והנוסעים, בצירוף סובסידיות שונות הקבועות בחוק ותקציב המדינה.
    לאור זאת פשוט שתקנות משרד התחבורה הם המחייב היחיד.
    ולכן אין חיוב לשלם אח"כ בציור הנ"ל כשאין עודף לנהג.
    כמו"כ תקנות משרד התחבורה קובעות בפירוש שכשמכשיר התיקוף מקולקל, הנוסעים פטורים מלשלם.

  9. מה שכתבת הם שינויים במערך התחבורה הציבורית שהתחילו לאחרונה ועדיין לא הספקתי לבדוק. בכל מקרה, לא משנה אם החברה צריכה כסף או תיקוף, אם לא היה תיקוף החברה מפסידה על הנסיעה ומשום כך יש לתקף בנסיעה הבאה, כל עוד שלא נקבע בתקנות שמגיע לנוסע זכות לנסיעה חינם.

  10. אם חברות התחבורה מסכימות שהנוסע פטור מלשלם במועד מאוחר, הרי הוא פטור ואין מקום לכל הטענות שכתבנו. אבל, אם חברת תחבורה דורשת תשלום בהזדמנות הבאה, וכפי שהיה בתקופת שביתת הנהגים של חברת קווים עילית שהנהגים סירבו לגבות מהנוסעים, לכאורה, הנוסעים יהיו חייבים לשלם.
    לאחרונה פורסם באחד העיתונים מכתב ממשרד התחבורה שהנוסע פטור מלשלם על הנסיעה בכל מקרה שאי התשלום לא היה באשמתו ואם כן הנוסע פטור מלשלם גם במקרה שחברת התחבורה דורשת לשלם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל