לתרומות לחץ כאן

אדם שהיה אונן בימי הספירה האם ממשיך לספור בברכה?

האם אונן יברך ספירת העמר או לפחות יגיד בלי ברכה?

תשובה:

מועדים לשמחה

אדם שאונן כל הלילה יספור בבוקר ללא ברכה ובשאר הימים יוכל לברך. ואם הוא אונן כל היממה, יספור כבר בלילה ללא ברכה.

מקורות:

ראה פתחי תשובה יו"ד סי' שמא בשם הנודע ביהודה. ונראה לבאר טעמו, שהרי ידועה מחלוקת הראשונים באחד שלא ספר יום אחד אם ממשיך לספור בשאר הימים, ויסוד המחלוקת בפשטות, האם כל הימים הם מצוה אחת או שכל יום ויום הוא מצוה בפני עצמה. ונפק"מ בזה מצינו בפוסקים גבי קטן שהגדיל תוך ימי הספירה, האם מכאן ואילך עליו לספור בברכה, עיין ברכי יוסף (סי' תפט), שו"ת מהר"ם שיק (או"ח סי' רסט), מנחת חינוך (מצוה שו), ובשו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סי' ס).

אכן לענין קטן שהגדיל סברא נוספת יש לחייבו מכאן ואילך בברכה, דאפשר שאף שקודם הגיעו למצוות היה פטור מחובה זו ולא היתה ספירתו אלא מדין חינוך, מ"מ כיון שסוף סוף ספר ספירה שלימה יש לו לספור בברכה מכאן ולהבא, והיינו, דאף אם נאמר שמי שחיסר יום מימי הספירה שלא ספר אינו יכול להמשיך ולספור מכאן ולהבא בברכה, עדיין יש לחקור, האם הטעם בזה הוא שמצות הספירה מצוה אריכתא היא ואם חיסר מקיום מקצתה אין טעם לספור מכאן ולהבא, או שמא אין זו "מצוה אריכתא" אלא "ספירה אריכתא", והיינו שכאשר חיסר יום מימי הספירה שוב אין לו מ"ט יום ספורים ולא נחשב הדבר כספירה, מיהו המצוה בכל יום מצוה נפרדת היא. ולפי סברא זו, גם אונן שאינו מחוייב במצוה זו אם ספר ללא ברכה יוכל להמשיך ולספור בברכה.

אכן מדברי האחרונים הנ"ל נראה שהסכימו בזה גבי קטן שהגדיל שמברך על ספירתו רק משום שגם בעת קטנותו היה מחוייב בספירה מדרבנן, ונחשבת ספירתו כספירת מצוה, אבל בגר שאינה אלא ספירה בעלמא, אין כל משמעות לספירתו ודינו כזה שלא ספר כלל במקצת מן הימים שממשיך וסופר בלא ברכה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל