יש לי שני שאלות בהלכות פסח 1. מתי צריך לכסות את השיש והכיור, מיד אחרי ההגעלה, או רק בערב פסח
2. מה הדין של אדם יהודי שלא היה לו מושג על מאכל מסוים (כגון וויסקי) שהוא חמץ, והוא השהה אותו בביתו, האם זה נחשב כחמץ שעבר עליו הפסח. ומה הדין באדם שנודע לו אחרי פסח שהוא יהודי, האם החמץ שברשותו נחשב כחמץ שעבר עליו הפסח
תודה רבה בפרט ובכלל על כל התשובות היפות לשאלות המעניינות
תשובה:
שלום רב.
א. אין בזה כללים. מתי שנוח לך, רק כמובן אין להניח עליו דבר של חמץ או לחילופין כלי של פסח עם מאכל חם, ללא כיסוי.
ב. חמץ שעבר עליו הפסח אסור גם כשהדבר נעשה בשוגג, כמבואר בפסחים כח ע"ב רמב"ם חו"מ פ"א הל' ד ובטוש"ע תמח סעי' ג.
האם אין דרגה מתחת לשוגג ומתחת לאונס, בבחינת מתעסק? שנאמר שהחמץ מותר בהנאה
מושג מתעסק אינו נוגע כלל לחוסר ידיעת הדבר, אלא לאופן פעולה מסויים, וכגון שאדם נשען על הקיר בשבת וכיבה בטעות את מתג החשמל.
כמובן שלא התכוונתי למתעסק במובן הפשוט, אלא יש אדם שדרגת שגגתו פחותה מדרגת אונס, אינני יודע איך לקרוא לזה,אז קראתי לזה מתעסק.
אבל אדם ללא שום שמץ של ידיעה בהלכות פסח אולי חמצו מותר בהנאה
זה אונס. לא ידוע לי מקולא כזו.
מדברי הרה"ג שליט"א ההבנה בדברי הבה"ל (תמח' ס"א ד"ה אפלו) צריכה להיות כי דיבר באונס בלבד, אני שואל כי לא בטוחני שהבנתיו נכון (ולמרות שלדינא כותב לסמוך על כך רק בהפסד מרובה וכו'- לכאורה הסומך על השיטות שהביא יש לו על מה שיסמוך. ומכ"מ צריך לומר שהבה"ל דיבר רק באונס בלבד? האם הבנתי נכון הרב? תודה
הביאור הלכה רק מתיר בהפסד מרובה בהנאה, כלומר לתת לגוי, אבל לא לשתות.
השאר תגובה