לתרומות לחץ כאן

האם צריך ערב קבלן במכירת חמץ?

שו"ע הרב וכן ערוך השולחן ממליצים לעשות ערב קבלן במכירת החמץ.
אשמח לקבל הנחיות והוראות כיצד לעשות זאת על הצד הטוב ביותר.
כמו כן, אם ישנם דגשים נוספים שצריך לשים אליהם לב במכירת החמץ אשמח. (כמובן שערב קבלן הוא עוד אחד מהקניינים: אגב, תקיעת כף, סודר, כסף, שטר).

תשובה:

אכן, בשו"ע הרב (הלכות מכירת חמץ שבסוף חלק או"ח) כתב שיש צורך שיעמיד הגוי ערב קבלן על המעות שנשאר חייב. וזאת בכדי שהמכירה תהיה רצינית, שרירה וקיימת גם כאשר הגוי הקונה הוא עני ואין באפשרותו לשלם סכום גדול כל כך עבור כל החמץ של כלל המוכרים. ובעקבותיו כתבו כזאת רבים מהפוסקים, ובשדי חמד (מערכת חמץ ומצה סימן ט אות י) הגם שהאריך להביא שיטות החולקים בזה, מכל מקום סיים שהנהיג מזה כמה שנים לעשות כדברי שו"ע הרב משום מהיות טוב, לחוש לדברי קדשו. אלא דאף שיש להחמיר לעשות כן, מכל מקום הנוהגים שלא לעשות כן, יש להם על מה לסמוך, ואדרבה יש שערערו על הנוהגים כן מכמה פנים.

יצויין כי ערב קבלן אינו "עוד אחד מהקנינים" הנעשים, אלא נותן תוקף אמיתי למכירה עצמה.

אולם, חומרה זאת אינה נוגעת לכל אדם המרשה את הרב למכור את חמצו, אלא רק לבית הדין או לרב שמוכר את החמץ בערב הפסח לגוי, שידאג לכך שיהיה ערב קבלן שיחתום על שטר המכירה, ויקבל על עצמו להשלים את סכום המכירה אחר הפסח, כאשר יבקש הנכרי לקיים את המכירה. דרך אגב, הגאון רבי צבי פסח פראנק רבה של ירושלים העמיד לצורך כך את הגאון רבי חיים שלמה רוזנטל הרב של שערי חסד, שהוא יהיה הערב קבלן.

לצורך קיום דינו של שולחן ערוך הרב, לכתחילה ראוי שעל השטר של המכירה יחתום הערב כערב קבלן, קודם שימסרו את השטר לידי הגוי הקונה (עי' בזה במשפט המכירה עמ' תקט). [ויש שכתבו להזהר לכתוב בשטר "ועל המותר עד תשלום כל הסך הנ"ל וכו' "כבר קיבלתי ממנו חתימת ידו" וכו', כדי שלא יהיה כערב שלאחר מתן מעות (עיין שם עמ' תקי).] כמו כן יעשו עמו בית הדין או הרב המוכר קנין סודר.

אותם הנוהגים להעמיד ערב קבלן, י"א שצריך הערב קבלן לבקש מן הגוי במוצאי הפסח להשלים חובו, וכאשר הגוי ישיב שאין לו אפשרות לשלם, יבקש ממנו שימכור לו את החמץ, בכדי שלא יהיה ענין המכירה כחוכא ובעלמא. (קיצור שו"ע כלל קיד א). אך אין בזה קפידא.

לבקשתך, לקבל הנחיות והוראות לדגשים נוספים, קשה לעמוד עליהם במצע הקצר הזה, אך תרשה לי להפנות אותך לספרי "משפט המכירה", בו הארכתי והבאתי את כל חומרות הפוסקים.

רק אציין בפניך, שיש מחלוקת בין הפוסקים כיצד יש למכור את כלי החמץ, שרבים מהפוסקים כתבו להזהר שלא למכור את כלי החמץ עצמם, כדי שלא יתחייבו לאחר הפסח בטבילה, אחר שהיו שייכים בפסח לגוי. ומשום כך כתב החת"ס (או"ח סי' קט) ועוד למכור רק את הדבוק בכלים, ויש שכתבו למכור את הבלוע בכלים. אך על זה יש שערערו שא"א למכור זאת. ונהרא נהרא ופשטיה, אך צריך להזהר כל אחד למכור אצל רבו או קהילתו שמנהגו כמותם, שכן מי שמוכר אצל בתי דין ההולכים בתורת שו"ע הרב, צריך לדעת שמוכרים במכירתם גם את הכלים עצמם, ואו אז לדעת רבים מהפוסקים חייב הוא בטבילת כל כליו.

דבר נוסף, בקנינים עצמם יש מחלוקות ודעות שונות איזה קנינים לעשות, ואם למכור לגוי  או דוקא לגויה. וכן בסדר הקנינים, יש משמעות הלכתית גדולה, וכהנה רבות.

היוצא מכל זה, שמן הראוי למכור את החמץ אצל בדצי"ם ידועים, גדולי תורה המנוסים בדבר. וגם ההרשאה להיות אצל מי שיש לסמוך עליו שיעביר את ההרשאות כדין.

בברכת פסח כשר ושמח.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל