בס״ד , שלום לרב, שאלה ראשונה, מה זה האיסור לבשל מיום טוב לשבת שיש לסיים בעוד היום גדול את המאכל או תבשיל ורק במקום דחק אפילו לפני השבת מותר ( אם אפשר הסבר עם מקור) ועוד האם קיים מושג של עירוב מיו״ט ליו״ט או משבת ליו״ט ? ושאלה אחרונה מה הדין בין יו״ט ליו״ט עם שתי טרחות אז אסור ואם טרחה אחת בתבשיל אז מותר ? שוב תודה
תשובה:
שלום רב.
א. כיון שאסור לבשל מיום טוב לשבת, אין היתר לבשל ביום טוב אלא אם כן הוא עתיד להשתמש במאכל ביום טוב עצמו, או לכל הפחות יוכל להשתמש בו אם יווצר בכך צורך, וכגון שיבואו לו אורחים ויזדקק למאכלים נוספים שאינם עתה לפניו. [בלשון הגמרא "הואיל ומקלעי ליה אורחים"].
ב. לא שייך לעשות עירוב תבשילים מיום טוב אחד לחברו, כיון שיום טוב שני של גלויות ענינו שיש כביכול ספק אודות קביעת יום החג, וזאת משום שבימי קדם היו מקדשים את החודש וקובעים את תחילתו לפי ראיית מולד הלבנה, דבר זה נעשה בארץ ישראל, ולא תמיד הספיקו להודיע בגולה את הזמן המדוייק בוהתחיל החודש. נמצא שיש כאן ספק אם היום הראשון הוא היום טוב האמיתי וממילא השני הוא יום חול, או להיפך, ואם כן אין כל מקום לעשות עירובי תבשילין, שכן עירוב תבשילין ענינו שכיון שכבר התחלנו לבשל את צרכי השבת לפני החג התירו להמשיך ולהכינם ביום טוב משום כבוד השבת, אבל לצורך יום חול בודאי הדבר אסור.
לענין לבשל בשבת לצורך יום טוב אין מקום לשאלה, שכן גם לצורך השבת עצמה אסור לבשל, ההיתר לבשל לצורך היום הוא רק ביום טוב.
את שאלתך האחרונה לא הבנתי.
מקורות:
ראה ביצה יז ע"א ושו"ע סי' תקג סעי' א ומשנה ברורה שם ס"ק ב.
