חמץ לאחר הפסח

רבני בית ההוראה
כ"ט אדר ב' ה'תשע"ד

 

א.  קניית חמץ לאחר הפסח

1. חמץ במוצאי פסח

במוצאי פסח יש להמתין זמן מה עד לאחר הזמן שהרב כבר קנה את החמץ בחזרה מהגוי, כדי להשתמש בחמץ.

2. קניית חמץ לאחר הפסח

לאחר הפסח מותר לקנות חמץ שנמכר לגוי כדין. יש להקפיד לקנות רק ממי שבידו תעודה שמכר את חמצו כדין. מותר לקנות בבית מרקחת תרופות וויטמינים אפילו אם לא נמכרו לגוי בפסח (משנה ברורה סי’ תס”ו סק”א שעה”צ או”ד).

3. חמץ שלא נמכר

חמץ שנשאר ברשותו של יהודי בפסח מבלי  למכרו לגוי נאסר באכילה ובהנאה.

יש לציין שלא כל וועדי הכשרות והרבנויות מתנים מתן כשרות לכל השנה גם במכירת חמץ כדין של כל חומרי הגלם, מלאי סחורה מוגמרת ומחסני יבוא של יבואנים.

4. אינו מתכוון למכור

אדם שאינו מתכוון למכור את חמצו לגוי, ומחשיב את מכירת החמץ לטקס דתי בלבד, אין למכירה תוקף ויש לחמצו דין של חמץ שעבר עליו הפסח ברשותו של יהודי, הנאסר בהנאה.

לכן על הרב להבהיר היטב למוכרים, ובפרט לבעלי חנויות ומפעלים, את המשמעות של מכירת החמץ, שהוא הסכם ממוני מחייב.

לדעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל אדם שאינו שומר תורה ומצוות, אין תוקף למכירת החמץ שלו וצריך להחתימו על שטר מכירה בעל תוקף משפטי, וכך נוהגים בחלק מוועדי הכשרות המהדרין.

5. לקנות חמץ על מנת למוכרו

אינו מן הראוי לקנות חמץ לפני פסח כדי למוכרו לגוי ולהשתמש בו לאחר הפסח, גם אם עושה כן מחשש שלא ימצא לאחר הפסח חמץ שנמכר כדין. (שו”ת שבט הלוי ח”ד סי’ מט)

6. חמץ שנמכר כדין לפני פסח

 כאמור מותר למכור את החמץ לפני פסח ואם המכירה נעשתה כדין מותר לאכול חמץ זה לאחר הפסח.

וכך השיב הגרש”ז אויערבאך זצ”ל (שלמי מועד פרק ע): “לכתחילה כדאי לגמור את החמץ שיש בבית לפני פסח, למה להכנס לספק דאורייתא של בל יראה ובל ימצא, אמנם לקנות חמץ לאחר פסח ממכולת שמכרו את החמץ, מותר לכתחילה מכיון שאיסור חמץ שעבר עליו הפסח הינו רק מדרבנן”.

יש המקפידים שלא לקנות לאחר הפסח חמץ גמור שנמכר לגוי, כגון: לחם, ביסקוויטים, פסטה וכדומה וממתינים ליצור חדש המיוצר לאחר הפסח.

יש הנוהגים כך עד חג השבועות בלבד, מחמת הקדושה היתרה שבימי הספירה (משכנות הרועים, דרוש: “עת מצוא” אות ז’, ובספר טעמי המנהגים).

7. תערובת חמץ

יש המחמירים על חמץ שנמכר לגוי רק לגבי מוצרים שהם חמץ גמור, כגון: לחם, ביסקוויטים, איטריות וכדומה אבל לא לגבי מוצרים שרק מעורב בהם חמץ, כגון: מוצרי סויה, אבקות מרק, ממתקים וכדומה היות ומקילים יותר בתערובת חמץ (או”ח סי’ תמ”ז סעיף יא, וכן שמעתי מהגרי”ש אלישיב זצ”ל).

תערובת חמץ: כל שהרוב אינו חמץ (כפי שהובא בשם הגרי”ש אלישיב זצ”ל בספר “באר ישראל” עמ’ ס).

8. ילדים

לגבי ילדים יש מקום להקל יותר, בפרט במוצרים שרק מעורב בהם חמץ, כגון: ממתקים, ממרחים וכדומה. מוצרים אלו שיוצרו לפני פסח עלולים להמצא בשווקים גם לאחר שנה שלמה וקשה מאוד להקפיד על כך בכלל, ובפרט לילדים.

9. קמח שנמכר לגוי

בעבר בתהליך טחינת הקמח היו רוחצים (לותתים) את החיטה במים והתעוררה שאלה האם החיטה מגיעה לכלל חימוץ (ראה מעשה רב אות קפ”א ומשנה ברורה סי’ תנ”ג ס”ק כ”ד וס”ק כ”ז). החזו”א ובעל הקהילת יעקב זצ”ל לא חששו לזה והיו משתמשים בקמח שנמכר לנכרי בפסח (ארחות רבינו, פסח אות יט). לעומת העבר בימינו רק מתיזים מעט מים על החיטה. לדעת הגר”ש וואזנר שליט”א דין הקמח בימינו כספק חמץ בלבד, וגם לדעת המחמירים שלא למכור חמץ גמור בפסח אפשר להקל ולמכור את הקמח לגוי (סדר מכירת חמץ כהלכתו פרק ד הערה ב). וכן דעת הגרי”ש אלישיב זצ”ל (כפי שמביא נכדו, בספרו באר ישראל עמ’ ס).

יש החוששים שמא גם בימינו עלולה החיטה להגיע לידי חימוץ ולכן יש נוהגים שלא להשתמש לאחר הפסח אלא במוצרים שנאפו עם קמח שנטחן לאחר הפסח (אור לציון ח”ג פי”א, הליכות שדה 162).

[לדעת מומחים רבים בתהליך הלתיתה הנהוג בימינו החיטה אינה מגיעה לידי חימוץ היות ובניגוד לעבר שהיו משהים את החיטה באמבט מים, בימינו מתיזים על החיטה באמצעות תרסיס מים בכמות מדויקת , עם בקרה אלקטרונית, תהליך הנמשך 5 עד 10 שניות בלבד ולאחר כ- 30 שניות אין בחיטה כדי טופח על מנת להטפיח (חוברת “כשרות” בהוצאת הבד”ץ של העדה החרדית, “דף כשרות” בהוצאת כשרות OU כרך י”ח גליון 5).

לאור הנ”ל, מי שרוצה להחמיר ולא להשתמש בקמח שנמכר לגוי, הרי זוהי חומרה (ספק אם הגיע לידי חימוץ) על גבי חומרה (ספק אם נמכר לגוי כדין) באיסור דרבנן (חמץ שעבר עליו הפסח אסור מדרבנן) ועיקר הפרסומים בנושא הם תוצאה של תחרות מאפיות וסוחרים ולאו דווקא מצד ההלכה (ראה תשובות והנהגות ח”א סי’ ש”ט)].

ב.  הדרכה לקניית מוצרי חמץ לאחר הפסח

1. חמץ גמור שנמכר לגוי

המהדרים שלא להשתמש לאחר הפסח בחמץ גמור שנמכר לגוי (אפילו אם המכירה נעשתה כהלכה), נזהרים מהמוצרים הבאים:

א.
מוצרי מאפה
– ישנן מאפיות, קונדיטוריות ופיצריות המכינות בצק לפני פסח, מקפיאים אותו ואופים ממנו לאחר הפסח. מוצרים אלו משווקים בימים הראשונים שלאחר הפסח.

ב.
מוצרי חמץ
– ישנם מוצרים בעלי חיי מדף ארוכים המיוצרים לפני פסח ומשווקים במשך תקופה ארוכה לאחר הפסח. יש שמיד לאחר פסח משווקים מוצרים אלו מיצור שלאחר פסח, ולאחר תקופה משווקים מיצור שלפני פסח (הערה: באיחסון ממושך מוצרים אלו כגון פסטה, עלולים להתליע).

דוגמאות למאכלים: ביסקוויטים, וופלים, קרקרים, אטריות, שקדי מרק, ביגלך, בירה, וויסקי.

2. תערובת חמץ

אלו הרוצים להדר שלא להשתמש אפילו בתערובת חמץ, צריכים לדעת שבמוצרים רבים מעורבים מרכיבי חמץ, כגון: לתת, גלוטן, משפרי אפיה, פרורי לחם, שברי ביקוויטים ועוד.

מוצרים אלו משווקים במשך תקופה ארוכה, לעיתים אף יותר משנה. קשה לסמוך על תאריך הייצור היות והוא מתייחס רק על תאריך האריזה של המוצר הסופי ולא על תאריך היצור של המרכיבים השונים, כך שקיים קושי גדול להקפיד על חומרה זו. בפרט שלאחרונה מפעלים רבים אינם מציינים את קוד תאריך היצור, (ראה להלן פרק ה).

דוגמאות למאכלים: מוצרי סויה (נקניקיות וכדומה), אבקות מרק מסויימות, דגני בוקר, ממתקים, דייסות (ראה רשימה בסוף המאמר).

בנוסף יש לציין שישנם מפעלים המשתמשים בשיירי דברי מאפה שהוחזרו למפעל ממוצרים שנאפו לפני הפסח, טוחנים אותם ומערבבים במוצרים חדשים הנאפים לאחר הפסח כגון עוגות, וופלים ועוד.

 

3.  קמח שנטחן לאחר הפסח 

א.   קמח לבן – קמח ראשון שנטחן מיד לאחר הפסח עלול להיות נגוע בתולעים יותר מקמח רגיל, עקב השבתת הטחנה בימי הפסח והימצאות תולעים במכונות ובצנרת המעבר, לכן קמח זה חייב ניפוי כקמח רגיל ולא כדעה המוטעית שקמח זה כביכול נקי מחמת טריותו.

ב.   קמח מלא 

     1.
קמח מלא שנטחן בטחינה מיוחדת ללא תולעים (כגון: חברות “טבעי נקי”, “חמד”) – קמח זה נטחן כל השנה בטחינה יבשה ואין בו חשש חמץ שעבר עליו הפסח.

יש חברות בודדות שלותתות את החיטה לפני הטחינה ויש לברר עם נותן ההכשר.

     2.
קמח מלא שנטחן בטחנת קמח רגילה –

המשווק בחנויות טבע בתור “קמח 70%” (שהוא בד”כ הקמח המשמש להכנת “לחם אחיד”) – מיוצר מחיטה שנלתתה במים.

4. מצות של כל ימות השנה

“מצות חמץ” מיוצרות כל השנה מקמח שלא נלתת במים, אבל אין הקפדה שהבצק לא יגיע לידי חימוץ לפני האפיה. לכן מצות חמץ וקמח מצה חמץ שמיוצרים לאחר פסח אין בהם שום חשש של חמץ שעבר עליו הפסח, לעומת זאת “מצות חמץ” וקמח מצה חמץ שנאפו לפני פסח יש להתייחס אליהם אחרי פסח, ככל חמץ אחר.

ג. רשימת מאכלים

לתועלת הציבור אנו מגישים רשימה מסווגת של רוב המאכלים שעלולים להכיל חמץ, ספק חמץ או תערובת חמץ. [הנתונים עלולים להשתנות בין מפעל למפעל ובמקרה של ספק יש לברר אצל וועדי הכשרות]

1. מאכלים שהם בגדר חמץ

אטריות

בורגול

בוטנים מצופים (“קבוקים”)

בייגלך

ביסלי

ביסקויטים

בירה (בירה מיצור חדש אחרי פסח מגיעה לחנויות רק בסוף הקיץ)

גביעי גלידה

גלוטן

גלידה עם שברי עוגיות, “קסטה” וכדומה

גרנולה

דגני בוקר שברכתם מזונות (כגון ברנפלקס)

וופלים

וודקה (יש המיוצרת מחמץ)

וויסקי (בחנות “דיוטי פרי” בנתב”ג מחללים שבת וחג, ומוכרים בפסח חמץ גמור! קיימת חנות קטנה של יהודי שומר תו”מ ליד משרדי אל-על)

חיטה תפוחה (“שלווה”) – [יש מפעלים המייצרים כל השנה חיטה תפוחה ללא הרטבה במים]

חלות

לחם

לתת

מאלט

מוצרי בשר, דגים וסויה מצופים בפרורי לחם (שניצל וכדומה)

מצות חמץ (ראה הסבר לעיל)

משפרי אפיה מסויימים

משקאות חריפים מסויימים (המיוצרים מחמץ)

עוגות

עוגיות (עשויות מאחד מחמשת מיני דגן)

פסטה

פתיתים

פרורי לחם

קוואקר (מעובד בשיטת אידוי במים)

קרקרים

שוקולד עם שברי עוגיות

שיבולת שועל (שבבים, ראה קוואקר)

שמרי בירה (הנמכרים כמוצר בריאות בחנויות טבע)

שקדי מרק

2.   מאכלים העלולים להכיל חמץ או תערובת חמץ או שהם ספק חמץ

אבקת מרק המכילה קמח חיטה

אבקת פלאפל

דגני בוקר מסויימים

חרדל (סוגים מסויימים)

מוצרי סויה (נקניקיות וכדומה)

ממתיקים מלאכותיים (סורביטול, אספרטיים ועוד)

ממתקים מסויימים

נקניק

סובין

סולת

קמח

קורנפלקס (בקורנפלקס של חברת B&D אין חשש חמץ)

שמן נבט חיטה

שמרים יבשים

תחליף לקפה (עלול להכיל חמץ)

3. מאכלים שבאופן רגיל אין בהם חמץ

במבה

גריסים (שעורה – רוב הסוגים)

חיטה

כוסמת (“קאשע”)

מיונז

מרגרינה

עמילן (בתנאי שהמוצר מוגדר כאינו מכיל גלוטן)

צ’יקו (המיוצר מעולש – צ’יקוריה בלבד)

פודינג (רוב הסוגים)

פריכיות אורז (ללא דגנים)

קורנפלור

קיטניות (כולל אורז)

קקאו

שמן קטניות (שמן סויה, קנולה ועוד)

שמרים לחים

ד.  קוד יצור מוצרי חמץ

ברוב מוצרי המזון תאריך היצור מופיע בקוד בן ארבע ספרות, כאשר הספרה הראשונה (משמאל) מסמלת את שנת היצור, ושאר שלושת הספרות מסמלות את מספר הימים מתחילת השנה האזרחית.

כך לדוגמא קוד היצור שלאחר הפסח תשע”ד הינו החל ממספר 4111 ומעלה (המספר הראשון מסמל את השנה 4 = 2014 ושלושת הספרות האחרות מסמלות את מספר הימים בשנה, מתחילת השנה האזרחית 111 = 111 יום מתחילת 2014). ישנם מוצרים בהם הקוד מסומן כך: 14-111.

בספרנו “בדיקת המזון כהלכה” – חלק א’ עמ’ 75, מופיע לוח תמידי לחישוב קוד היצור בקלות.

במוצרים של מפעלים מסוימים לעיתים מופיעות עוד ספרה או שתיים המסמלות את המשמרת או את המפעל ואין להן חשיבות לעניינינו, כגון 114111.

במוצרים רבים הפסיקו לציין את קוד הייצור ואין לצרכן אפשרות לדעת תאריך היצור / האריזה.

באיטריות המיובאות מאיטליה וטורקיה (כגון רוב האיטריות של חברת “אסם” ו”טעמן”) לא מופיע קוד יצור, אלא רק תאריך אחרון לשיווק, שהוא בדיוק שנתיים מיום האריזה.

לתשומת לב:

1.
ישנם מוצרים שהקוד מסמן רק את תאריך אריזת המוצר, אבל לא את תאריך היצור שעלול להיות מוקדם יותר.

2.   גם בסוף הקיץ עלולים להופיע על המדפים מוצרים מיצור שלפני פסח.

3.   הקוד אינו מעיד שכל המרכיבים יוצרו לאחר הפסח.

4.
חברת “אסם” משווקת לאחר הפסח אטריות שהיו בבעלות של גוי עד הגיעם לארץ. יש לשים לב לתאריך המופיע על המדבקה: “נרכש בחו”ל מאינו יהודי לאחר הפסח תשע”ד”.

כללים עבור מוצרים בהכשר בד”ץ העדה החרדית בלבד:

הכיתובים הבאים המופיעים על מוצרי מזון מעידים כי המרכיבים אינם חמץ שעבר עליו הפסח (בלי להסתמך על מכירת החמץ):

1.   “נאפה לאחר הפסח מקמח שנטחן לאחר הפסח”

2.   “נאפה לאחר הפסח מקמח לא רחוץ”

3.   “מיוצר מחומרים שלאחר הפסח”

4.   “תוצרת אוסם – לאחר הפסח”

הערה: אם מופיע הכיתוב “נאפה לאחר הפסח” בלבד, המוצר אמנם מיוצר לאחר הפסח, אך חלק ממרכיביו נמכרו במכירת חמץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים