בס"ד
אדם, שהוא אח הבכור אחראי על חלוקת עיזבון של יורשים – אחיו. מזה מספר שנים, הוא אינו פועל לחלוקת העיזבון.
מתוך שאננות, וללא כל חובת הסבר לשאר היורשים הממון + הנדל"ן שבעיזבון צוברים הפסדים: אחד מהנדל"ן הושכר והשכירות משמשת לתשלום ארנונה של הנדל"ן הריק האחר. הממון שוכב בחשבון, והוא החליט לחלקו יחד, רק עם הנדל"ן שיימכר במחיר שהוא חושב שראוי להימכר….!!
א. ידוע שלא יגיע לדין תורה, מותר לתובעו נזקין בערכאות?
ב. מה דין נאמנותו כלפיי שאר היורשים?
ג. ההימנעות מהשכרת הנכסים ( עד למכירה) יש בה ריווח שנאבד. האם ניתן לחייבו לשלם את דמי השכירות במצטבר ( לפי חוו"ד מתווך דירות חיצוני) על אובדן הכספים הללו?
תשובה:
א. יש מקילים לתבוע בבית משפט אזרחי אדם שאין שום סיכוי שיגיע לבית דין ויש מחמירים לתבוע פעם אחת לבית דין.
על השאלות האחרות כבר השבנו כאן.
מקורות:
דין תביעה בערכאות מבואר בשו"ע חו"מ סי' כו. דעת הכסף הקדשים שם וכן דעת המהרש"ם שאם ידוע שלא ישמע לבית דין, מותר לתבוע בערכאות מבלי להקדים לתבוע בבית דין, אולם יש הרבה מסורתיים הבאים לבית דין ולא ניתן להחליט על אדם שלא ישמע לבית דין על בסיס השערה בלבד.
