לענין רמיזא שלא בדרך ציווי והנאה כשאינו אלא סילוק היזק: מה הדין לרמוז לגוי לפתוח דלתות חשמליות אם מותר (ואם מותר לכנוס אח"כ) ואם יש נפקותא אם הגוי פותח ע"י לחיצה בלחץ או ע"י שהגוי עומד בפתח והדלת נפתח אוטמטיק או אם הגוי מעביר כרטית (וכמצוי במלונים)?
תשובה:
ההיתר של אמירה לגוי בשבת ברמז שלא בלשון ציווי הוא רק בדברים שיש בהם הנאה שלילית ולא חיובית, וכגון אם אור מפריע לישון מותר לומר לגוי רמז שלא בלשון ציווי כדי שיכבה את האור אפילו שזה מלאכה דאורייתא, אך אם יש חושך אסור לומר לגוי אפילו ברמז להדליק את האור כיון שיש איסור נוסף ליהנות מהמלאכות שהגוי עושה בשבת. במקרה שלך שאתה מעוניין להכנס לבית הדבר נראה לי כהנאה ממש ולא כמניעת נזק, שהרי אתה משתמש בפעולה שלו. ומכל מקום אין הבדל לענין זה זה בין כל האופנים שהזכרת.
אכן, לדעת הגרי"ש אלישיב, כיון שההנאה אינה מעצם פתיחת הדלת, אלא רק מתאפשר על ידי כך להשתמש בבית, לא נחשב הדבר כהנאה ומותר לעשות זאת על ידי רמז. אולם, מדברי האגרות משה או"ח ח"ד סי' עא נראה שאסר זאת, ולכן ראוי להחמיר לומר לגוי שיש לך משהו לתת לו מתוך החדר [מאכל או משקה] ונמצא שהוא פותח את הדלת לצרכו ולא לצורך הישראל ובאופן זה הדבר מותר.
תוכל לראות כאן עוד פרטים רבים לדין זה וכאן תראה שאלות נוספות בענין אמירה לנכרי.
