שלום רב
בכ"א אדר נסענו לליזענסק.
מארגן הטיסה לא יכל לטוס ברגע האחרון ועל כן מינה במקומו מישהו מחברי הקבוצה.
אנו פעלנו לפי הוראתיו ויצאנו בשעה הידועה אולי מעט מאוחר יותר לשדה התעופה מכל מקום זה איחור סביר פיספסנו את הטיסה חזרה.
כיון שכך רכשנו כרטיסים חדשים בשדה התעופה כאשר את חלקם שילם אחד מהנוסעים וחלק אחר שילם המארגן על ידי סוכן הנסיעות בארץ.
כעת טוען המארגן שעלינו לשלם לו את הכרטיסים הנוספים. וכן טוען שאילו היינו נשארים בחו"ל במלון עוד יום אחד אזי העלות הייתה נמוכה יותר.
אנו טוענים מנגד כי פעלנו לפי הוראותיו וגם א היה איחור הוא נגרם עקב בודדים ואין על כולם האחריות על כך אלא האחריות עליו. כמו כן בשעת מעשה הוא לא ביקש מאיתנו להישאר יום נוסף וגם אם היה מבקש לא היינו מסכימים כיון שכל אחד ממהר לחזור לעיסוקיו.
אודה למענה
תשובה:
שלום רב,
למיטב ידיעתי, בטיסות אלו מקובל שמארגן הטיסות נותן עבור סכום מסוים את כל השירותים. דהיינו: מקומות בטיסה, אוטובוסים לנסיעות פנים, מלונות ואוכל. אם כן, הרי הוא מתחייב לתת את כל החבילה תמורת התשלום והוא זה שצריך לדאוג שהאוטובוסים ייצאו בזמן ויספיקו להגיע לטיסה, ואפילו במקרה של אונס האחריות היא עליו. ולכן אלו האשמים באיחור (שלא עלו על האוטובוס למרות שהאוטובוס עמד מוכן והם התבקשו לעלות) חייבים לשלם עבור הטיסה שלהם בחזרה, אבל אלו שהמתינו למאחרים ואינם אשמים באיחור אינם חייבים לשלם עבור הטיסה בחזרה, מאחר שהמארגן הוא זה שהיה חייב לדאוג שהם יגיעו בזמן לטיסה.
יש מקום שהמארגן יתבע את הממונה מטעמו על ניהול הקבוצה על ההפסד שנגרם מחמת שלא עשה את עבודתו כראוי.
מקורות:
גם במקרה של אונס למארגן, הרי זה כדין השוכר חמור סתם ומת החמור שהמשכיר חייב להעמיד חמור אחר. עיין בשו"ע חו"מ סי' שי סעיף א.
המאחרים חייבים לשלם על הטיסה, כיון שהמארגן העמיד לרשותם הכל והם אלו שפספסו. גם אם המארגן לא הסביר שיש אפשרות זולה יותר להישאר במלון, מכל מקום אם בסופו של דבר הם עלו על המטוס, הרי הם חייבים לשלם את עלות הטיסה בפועל. עם זאת, הם אינם חייבים לשלם על הנזק שנגרם למארגן מחמת הנוסעים האחרים, כיון שהם לא קיבלו אחריות שהאוטובוס ייצא בזמן, אלא המארגן היה רשאי לצאת עם האוטובוס בלעדיהם ולהשאיר אותם.
הממונה מטעם המארגן, שכנראה גם קיבל שכר, יש מקום לתבוע שלא ביצע את עבודתו כראוי, ואם אינו בגדר אונס ייתכן שהוא חייב לשלם את ההפסדים. עיין בנתיבות סי' שד סק"ב וסי' שו סק"ו שפועל שפושע חייב לשלם אף על מניעת ריווח. אמנם, המהרש"ם חולק עליו, אבל נידון דידן מדובר על הפסדים ולא על מניעת ריווח ויש לדמות לדין מראה דינר לשולחני.
