האם מותר להשתתף בהגרלה של הלוטו?

האם מותר להשתתף בהגרלה ללוטו והאם מי שזוכה בכספי לוטו מותר להשתמש בהם לחפצי שמיים כמו תרומה לבית מדרש או בית כנסת?

תשובה:

שלום רב.

לגבי ההשתתפות בהגרלת הלוטו, ידוע כי דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בדעת הרמב"ם שאסור להשתתף בהגרלות אלו. ורבים חלקו עליו שגם לדעת הרמב"ם אין איסור. ומ"מ בדעת שאר הראשונים ודאי שאין בזה כל איסור.

מקורות:

ראה בסנהדרין כד,ב: ואלו הן הפסולים [לעדות] המשחק בקוביא וכו'. וביארו בגמ' משחק בקוביא מאי קא עביד, אמר רמי בר חמא משום דהוי אסמכתא ואסמכתא לא קניא. רב ששת אמר כל כהאי גוונא לאו אסמכתא היא, אלא לפי שאין עוסקין בישובו של עולם. מאי בינייהו איכא בינייהו דגמר אומנותא אחריתי [כלומר במקום שיש לו אומנות אחרת].

והרי"ף והרא"ש ועוד ראשונים שם פסקו כרב ששת שאין בזה דין אסמכתא. יש שכתבו בגלל שאחד מתחייב מול השני, כלומר יש בזה איזה מכירה הדדית התחייבות של אחד כלפי השני, ויש שכתבו שרק במקרה שהוא סומך דעתו שיהיה כך או כך, יש חסרון של אסמכתא, אבל במשחק בקוביא שאין לו אומדן דעת לכאן או לכאן אין חסרון אסמכתא. נמצא שלשיטת רוב הראשונים אין כל סיבה לאסור השתתפות בהגרלת הלוטו.

וברמב"ם לכאורה יש סתירה בדבריו, בהלכות גזילה פ"ו פסק "המשחק בקוביא וכו' הרי זה גזל מדבריהם אע"פ שברצון בעלים לקח הואיל ולקח ממון חבירו בחנם דרך שחוק והיתול הרי זה גזל וכו' אבל המשחק בקוביא עם הגוי אין בו איסור גזל אבל יש בו איסור עוסק בדברים בטלים שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ובישובו של עולם עכ"ל. וכך הביא בשו"ע חו"מ סי' שע.

אולם בפ"י מהלכות עדות הלכה ד' כתב: "וכן המשחק בקוביא והוא שלא תהיה לו אומנות אלא הוא הואיל ואינו עוסק בישובו של עולם הרי זה בחזקת שאוכל מן הקוביא שהוא אבק גזל וכו' הרי זה פסול עכ"ל". כלומר שאין בזה גזל ממש, ונמצא שכאן הוא פסק גם כן כדעת רוב הראשונים שאין בזה משום אסמכתא.

וראה שם בכסף משנה שתירץ, כי למעשה הרמב"ם פוסק כדעת רמי בר חמא שיש במשחק בקוביא משום אסמכתא. אלא שבהלכות עדות מדבר הרמב"ם שמשחק עם הגויים, בזה פסל אותו הרמב"ם לעדות רק בגלל שאינו עוסק ביישבו של עולם.

ומכאן למד הגר"ע יוסף (שו"ת יביע אומר ח"ז חו"מ סי' י') כי לדעת הרמב"ם יש חסרון של אסמכתא בהגרלות בלוטו. ראה שם שהאריך בנושא. אולם רבים חלקו עליו וסוברים כי גם לדעת הרמב"ם שונה דין משחק בקוביא מהגרלות בלוטו, ראה שו"ת ישכיל עבדי ח"ח יו"ד סי' ה', וראה בתחומין כרך ה' עמוד 310-302.

ויש שהביאו את מה שכתב הבן איש חי בשו"ת ברב פעלים (ח"ב יו"ד סימן ל') שהביא את דעת הרמב"ם הנ"ל לגבי השתתפות בהגרלות. ואח"כ רצה ליישב מנהג העולם שנהגו להקל. וכן הביא שהחות יאיר בסימן סא כותב איך שבעצמו היה נוהג ביום פורים להגריל כוס של כסף בין בני משפחתו ע"י שכל אחד נתן כסף ועשה פתקים וילד היה מוציא פתק לדעת מי זכה עיי"ש א"כ מוכח שנהגו היתר. לכן כתב לחלק, שכל מה שמותר אינו אלא כשהמגריל הוא חפץ של עצמו ומקבל כסף מכל המשתתפים ואצלו זה כמו מכר שמקבל כסף ונותן חפץ וכראי לו לתת החפץ עבור הכסף לכן אצל המקבל הפרס אין בעיה של גזל שהנותן גומר בדעתו לתת אותו ורק במקום שמגריל חלק מהכסף שקיבל בזה יש בעיה כיון שאצלו הכסף הוא בגזל כיון שאצל הנותנים אינם גומרים דעתם לתת לכן הכסף גזול בידו וממילא הם מקבלים גזל ואסור.