האם מותר להיות בעל קורא בשבת ולקחת כסף ע"ז. בהבלעה. כלומר סומכים ע"ז שבמוצ"ש יסדר כיסאות או סידורים. או צריך בהבלעה ממש?
תשובה:
שלום רב.
ניתן ליטול שכר על הקריאה בשבת בהבלעה. לענין זה לא צריך לסדר את הספסלים אלא די בכך שקובעים שהשכר ניתן על ההכנה הנדרשת הנעשית לפני שבת ולא על הקריאה עצמה. כמו כן, על מלאכה של מצוה יש שהתירו ליטול שכר גם כשהיא נעשית בשבת, ושתי הדעות בזה הובאו בשו"ע או"ח סי' שו.
מקורות:
הראשונים נחלקו אם יש איסור של שכר שבת כשמלאכה היא מלאכת מצוה, כמבואר במרדכי (ס"פ אף על פי) "פסק ה"ר ברוך, מכאן יש לי חשש על החזנים משכירים אותם להתפלל בשבת. וה"ר שמואל אמר שאין איסור בזה, דהא נותנים שכר לקיים המצוה להתפלל, ואין זה שכר שבת. וכן הוא בתשו' מהר"ם בר ברוך (דפוס פראג, סי' תתסז)". השו"ע הביא את שתי הדעות (או"ח שו, ה) וז"ל, "אסור לשכור חזנים להתפלל בשבת, ויש מי שמתיר". אמנם דעת הרבה פוסקים היא שלא בכל מצוה יש מי שמתיר, כי הט"ז (או"ח תקפה, ז) הקשה על הר"ש מההיא דשוכר לשמור פרה ותינוק שמביא הטור לאסור והוא גמ' (ב"מ נח), וזו ודאי מצוה לשמור את הפרה להיות פרה אדומה, וכן לשמור את התינוק שלא יטמא, כיון שמעשה הפרה היה ע"י תינוקות טהורות, ואף על פי כן יש בכך משום שכר שבת, וכתב
"צריך לומר דס"ל להר"ש דשאני מצוה התלויה בשבת עצמה, ואינה שייכת לימות החול, כגון התפילות של שבת, וכן משמע מפרק מקום שנהגו, ששכר המתורגמן שהיו רגילים לתרגמן בשבת אין בו סימן ברכה משמע אבל איסור ליכא, וכמ"ש ב"י בזה, והיינו נמי מפני שהתורגמן תרגם דוקא בשבת". בשו"ת בעי חיי סי' טז הקשה את קושיית הט"ז, והוא תירץ דשאני שמירת פרה ותינוק שאינו אלא הכשר מצוה, משא"כ מה שהחזן מתפלל זהו גוף המצוה וכיון לזה הגרש"ז אויערבאך בשש"כ פרק כח הערה קנ, וביביע אומר ח"ה, או"ח כה אות ב הביא עוד הרבה אחרונים שתירצו כן.
ב"ה אם מדובר שהוא כבר יודע את הקריאה כך שא"א לומר שמשלמים לו על ההכנה.
בהזדמנות זו אבאר יותר את שאלתי: הרבה אומרים שמשלמים לבע"ק או לחזן [שלאו דוקא תמיד יש הכנה] או איסןף ספרים וכו' הנעשה בשבת בהבלעה ["אגב"] פעולה קטנה מאד שעושה במוצ"ש או בער"ש שאין לומר כלל שיעלה על הדעת שמשלמים לו ע"ז. או צריך ממש שגם הרבה פעמים בשבוע הוא בע"ק [וכו'] שדוקא אז י"ל שזה ב"הבלעה".
בגלל שתמיד שמעתי שזה מועיל. אך כשהסתכלתי בשו"ע הבנתי שמריך הבלעה ממש.
ובמוגע למ"ש שיש בזה ב' שיטות. הרי אם כבר לוקחים כסף רוצים שיהי' בזה סימן ברכה כמבואר בשו"ע. לכן אני מחפש שיהי' בהבלעה ממש.
ואם לא שלא יקח כסף הרי לא יראה בזה סימן ברכה. לכה"פ להשאירו לביה"כ. ולקיים מצוות צדקה.
יש מהפוסקים שהורו שצריך הבלעה ממש, ולכן הורו שהחזן של ימים נוראים יגש גם לסליחות בלילה הראשון שהוא דבר מכובד שיש הגיון לשלם עליו, ולא די בכל שהוא ניגש למנחה בערב יום טוב. גם אדם שבקי בקריאה יש לו חובה לקרוא את הפרשה בערב שבת בצורה יסודית כדי להסדיר את קריאתו כיאות [בדומה למה שנאמר בכל חזן, שתפילתו שבלחש היא כדי שתהיה תפילתו סדורה בפיו] וממילא יש כאן על מה לשלם.
א. אך אם לומד בשבת צריך הבלעה.
ב. מה דין אם מכין בחוה"מ.
בשבת צריך הבלעה. בחול המועד נראה שאינו צריך הבלעה, שכן אין איסור ליטול שכר על המלאכה בחול המועד, אלא שיש איסור לעבוד, והכנת הקריאה אינה נחשבת עבודה. כמו כן, הקריאה נחשבת צורך מצוה ומותר לעבוד בחול המועד לצורך מצוה כמבואר בבית יוסף ס"ס תקמד.
ההכנה שעושה הבעל קורא איננה הכנה לצורך מצווה כפי שאמרת לעיל, אלא הכנה לצורך עבירה. שאין ליטול שכר על דברי תורה כפי שכתב הרמב״ם ז"ל "ואמרו חכמים כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן. ועוד ציוו ואמרו אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות וכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון. וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות: יא: מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו. ומדת חסידים הראשונה היא. ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר יגיע כפך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב"
מי שיכול בלי ליטול שכר שכרו הרבה מאוד, אבל המנהג לשכור חזן או בעל קורא אינו חדש וכבר הובא בשולחן ערוך בסימן נה סעי' כב שבני העיר כופין זה את זה לשכור להם חזן.
אני מצטער בכעסך, אינני מוצא תגובה שלך שלא פורסמה, נשמח תמיד לפרסם ולדון בדבריך הנעימים, וכהמלצה אומר רק שתמיד כדאי להיות מאלו שמברכים את חבריהם ולא מאלו שחלילה נוהגים להיפך.
אני אינני כועס כלל ועיקר.
ועכשיו לעניין בתקווה שהפעם תפרסמו….
מה שהבאת לעיל משולחן ערוך בסימן נה אין מדובר בו על חזן שנשכר לצורך שבת, אלא חזן כללי שבקיא בתפילה ובהלכות לכל ימות השנה (וישמש בשבת בהתנדבות).
אין דעת ר' יוסף קרו נוחה משכירת חזן לשבתות וחגים או קורא בתורה כפי שנהוג היום בהרבה מקומות, וכך כתב בסימן שו סעיף ה "אסור לשכור חזנים להתפלל בשבת, ויש מי שמתיר", דהיינו הוא עצמו אוסר. ועוד כתב בסימן תקפה סעיף ה "הנוטל שכר לתקוע שופר בראש השנה, או כדי להתפלל או לתרגם (=לקרוא בתורה, שהיו נוהגים לקרוא תרגום) בשבתות וימים טובים, אינו רואה מאותו שכר סימן ברכה".
המנהג הזה שאומנם פשט לדאבוננו בכל עבר, הינו מנהג המנוגד לשולחן ערוך ובוודאי למשנה תורה. ויש כאלו שמגדילים לעשות וקוראים בתורה בשלושה בתי כנסת שונים, וגם בזה פשט המנהג לדאבוננו, והעניין מגונה בכל לשון של גינוי.
אז כיצד ינהגו בבית כנסת שאין להם אדם הבקיא בקריאה, או רב שמקבל משכורת גלובלית על ימות נחול ומתפלל עם הקהל בשבתות וחגים? הנכון ביותר הוא שיחלקו ביניהם את הקריאה מספר אנשים מהקהל, ושכרם גדול מאוד, שעסקו בצורכי ציבור בהתנדבות.
בתקווה שתפרסמו….
כל דבריך ידועים, וכבר כתב המשנה ברורה שם ס"ק כד בשם מהרי"ל ב"ח והגר"א שהמנהג להקל כדברי המתירים, וכן כתב בשו"ע הרב שם סעי' יא, ולרבותא כתבנו לעשות הבלעה.
שוב לא נהנתי מהפתיח של תגובתך, הוא אינו מכבד, וזה מאוד לא ראוי. תודה.
השאר תגובה