לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

התזמון המרתק של חרבונא

 

 

>>המחשה וניתוח לנס פורים ב-4 פרקים קצרים<<

 

שאלה (חידה): כמה זמן עבר מאז שהמן הפיל את הפור המרושע שלו, ועד שבסוף הוא נתלה על העץ? (קחו רגע לחשוב לפני שקוראים הלאה!).

ובכן, הפתעה. התשובה היא: ארבעה ימים! כל עיקר הסיפור של פורים היה במשך כחצי שבוע.

כל האירוע לא היה אפילו בחודש אדר, אלא בחודש ניסן. הבה נעשה סדר בדברים.

פרק א': כמה צריך לשתות?

המן הפיל את הפור שלו בתאריך י"ג ניסן. הוא ביקש לדעת איזה יום יהיה מתאים בשביל התכנית השטנית שלו. והגורל נפל על יום י"ג אדר, כשנה מאוחר יותר.

"ומרדכי ידע את כל אשר נעשה". כשנודע למרדכי, הוא לבש שק ואפר, כדי לעורר על הצרה. הוא סיפר על כך לאסתר, שאמרה לו: "לך כנוס את כל היהודים אשר בשושן, וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום". 3 ימים: י"ד, ט"ו, ט"ז ניסן. (ליל הסדר הוא בט"ו ניסן, ובאותה שנה צמו).

ביום ט"ו בבוקר, נכנסה אסתר אל המלך; למרות הסכנה הידועה, "כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא – אחת דתו להמית…", ובודאי שהלב שלה פעם בחוזקה כשהיא עברה על הנחיה זו ביודעין. היא קיותה שבכל אופן המלך יחון אותה. וכפי שאכן הוא עשה, והושיט לה את שרביט הזהב.

"מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך?".

בקשה צנועה בפיה: "יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו".

כך עשו, "ויאמר המלך: מהרו את המן לעשות את דבר אסתר. ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר".

ושוב השאלה, מה היא רוצה? "ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש".

כאן מגיעה הפתעה, אותה ננתח בהמשך הדברים. הבקשה היא: שתבואו שוב למשתה נוסף, מחר!

מגיעים למשתה למחרת (משתה 2#), ושוב אותה הצעה נדיבה, "ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש".

וכאן כבר מגלה אסתר את המעיק עליה, "תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי. כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד… איש צר ואויב המן הרע הזה".

המלך כעס על המן, ותוך דקות ספורות המן כבר תלוי על העץ.

השאלה הגדולה

זהו הסיפור. מעתה, נשאל שאלה גדולה.

למה היה צריך משתה שני? את אותו הדבר שביקשה אסתר במשתה השני, יכולה היתה לבקש כבר במשתה הראשון. היו שם אותם אנשים, אותו מצב, יכולה היא לומר מיד "איש צר ואויב המן הרע הזה", למה להמתין? מה תועלת יש בדחיית הבקשה?

פרק ב': שני אירועי ביניים

 נעיין ונראה, שבאמת שני אירועים חשובים היו בעשרים וארבע השעות שבין שני המשתאות. שניהם אירועים קריטיים. האחד – בביתו של המן, והשני – בארמונו של אחשורוש.

המן: הוא יצא מן המשתה שמח וטוב לב, וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו וימלא המן על מרדכי חמה. הוא בא הביתה, סיפר לזרש אשתו על כל ההצלחות שלו בחיים (עושר, כבוד, בנים), ופיזם: "וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך". הפתרון שהציעה זרש? "יעשו עץ גבוה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו". בזריזות מופתית, עוד באותו לילה, "וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ".

[כאן נציין, שגובה של חמישים אמה הוא הרבה יותר מכל עץ רגיל. זהו גובה של בנין 8 קומות בערך. המדרש מספר על מאמצים מיוחדים שנעשו על ידי המן בתחום זה, של מציאת קורה כה ארוכה].

מעתה, נעבור לארמונו של אחשורוש. מה קרה באותו פרק זמן?

"בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך. וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש. ויאמר המלך, מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה? ויאמרו נערי המלך משרתיו, לא נעשה עמו דבר".

נראה עכשיו, איך שני אירועים אלה משתלבים.

פרק ג': תוכנית המן משתבשת

בבוקר מגיע המן, ועל לשונו בקשה צנועה – לתלות את היהודי המרגיז אותו, מרדכי. אלא, שעוד לפני שהוא מצליח לפתוח את  פיו, המלך שואל: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?".

המן, החושב בלבו "למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני", נותן הדרכה של כבוד גדול; להביא לבוש מלכות, סוס, ולקרוא לפניו בקול "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".

תארו לכם את התדהמה שלו, כאשר המלך מודיעו בצורה מפורטת, "מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת".

בלית  ברירה עושה המן את הכל, וחוזר אל ביתו תשוש, פיזית ונפשית. ופתאום – מופיעים סריסי המלך. הגיע זמן שתבוא אל המשתה השני עם אסתר, המלך מחכה, בוא מיד!

ושם במשתה מאשימה אסתר, "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד… איש צר ואויב המן הרע הזה".

פרק ד': 4 הדקות הקריטיות ביותר בהסטוריה של עם ישראל

האמת היא, שבשלב זה עדיין לא קרה שום דבר מהותי מצדו של המן. נכון שהמלך יכעס עליו, אבל הרי הוא לא היה אדם טיפש. פוליטיקאי ממולח כהמן יצליח בקלות יחסית לצאת מן המצב המביך. "סליחה אסתר, בכלל לא ידעתי שאת יהודיה. בודאי לא היתה הכוונה אליך, את תהיי פטורה מן הגזירה, אין שום בעיה".

ואז מה יקרה להמן?

כלום!

בדרך הטבע, זה מה שהיה אמור לקרות.

אבל, הקב"ה מנהל את העולם. תשמעו מה קרה.

המלך, שלא היה מוכן לכזו תפנית, היה צריך לחשוב מה עושים עכשיו. הוא קם בחמתו ממשתה היין אל גינת הביתן. לשאוף קצת אויר, לחשוב מה עושים.

המן מצא את עצמו לבד עם אסתר, וידע שהמלך כועס. הוא נפל על המטה אשר אסתר עליה, לבקש על נפשו.

המלך חזר, ראה את המן במצב זה, והגיע לשיא כעסו: "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית?".

הקשיבו נא היטב.

כי עכשיו, ברגע של שיא הכעס, הבהלה, ה'קריזה' (שהיא אמנם לא נעימה להמן – אבל לא סוף העולם), צץ פתאום האדם הנכון במקום הנכון.

חרבונא.

הוא היה סריס של המלך, והוא אמר את המשפט הקצר שהציל את כל עם ישראל: "גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עומד בבית המן גבוה חמשים אמה".

הסבר דבריו: חרבונא שילב יחד את שני המאורעות של 24 השעות האחרונות.

גם הנה (בגובה חמישים אמה) העץ שעשה המן (אתמול בלילה!) למרדכי אשר (אתמול בלילה הקריאו לפניך אודותיו שהוא) דיבר טוב על המלך…

השילוב הנכון של שני המאורעות של אתמול בלילה, שהוצגו ברגע הנכון של שיא ה'קריזה', הוליד את התגובה הקיצונית של אחשורוש: "ויאמר המלך תלהו עליו!!". ויתלו את  המן…

תזמון יותר מוצלח מזה, אי אפשר להעלות אפילו בדמיון פרוע!

עכשיו מבינים אנחנו מדוע היה צורך במשתה שני. כי במשתה הראשון, עדיין לא נעשה העץ, וגם עדיין לא הקריאו בפני המלך אודות מה שמרדכי הציל אותו. רק במשתה השני היו כבר מאורעות אלה.

אבל לא זו היתה כוונתה של אסתר!

אלא שכאן ישאל השואל, איך ידעה זאת אסתר? האם היא ידעה בזמן המשתה הראשון, שכל זה עומד לקרות ביום הבא? האם היה לה מושג שבדיוק אז המלך לא יירדם, ובדיוק יקריאו לפניו את הקטע הנכון, ובדיוק המן יתרגז על מרדכי ויעשה עץ?

אז למה היא ביקשה משתה שני?

התשובה היא במישור אחר לגמרי.

דבר אחד ידעה אסתר, שאף יהודי אחר לא ידע.

אסתר ידעה, שבאמת אין לה שום כח פוליטי לעשות מאומה.

כל אחד חשב, שאסתר – בתור מלכה, בודאי תציל את המצב. הרי אחת כזו לא תתן לכל העם שלה להיות נהרגים, מובלים לטבח כמו צאן! משהו היא בכל אופן תעשה!

ורק היא ידעה, שבאמת אין לה מה לעשות. כי גם כשהיא אומרת שהמן רוצה להרוג אותה, זה לא אמור לעשות שום שינוי.

יש לה רק כדור אחד לירות. והכדור הזה הוא… די ריק.

לכן, מה היא עשתה?

הגמרא דנה בשאלה על אסתר: מה ראתה להזמין את המן למשתה עם אחשורוש? הלא הגיוני יותר, כדי לקבל רחמים מהמלך, לעשות איזה משתה כשרק הוא והיא שם, ולעורר את רחמיו. המצאותו של המן שם יכולה רק להפריע, הוא יכול בחלקלקות לשונו לשבש את הכל. למה הזמינה את המן?

הגמרא (מגילה טו:) מלמדת: "רבי נחמיה אומר, כדי שלא יאמרו ישראל 'אחות יש לנו בבית המלך', ויסיחו דעתן מן הרחמים".

כל המטרה היתה, כדי שעם ישראל לא יסמכו על אסתר. כדי שיגידו לעצמם: האדם האחד עליו יכולנו לסמוך זה אסתר המלכה, והנה היא החברה הטובה של המן, עליה כבר לא נוכל להסתמך.

אוי ווי! אבדה לנו כל דרך הגיונית של מילוט!

ואז…

ואז, התפילה שלהם תהיה מעומק הלב, יתפללו תוך ידיעה שהחיים שלהם תלויים בתפילה.

ותוך כדי תפילה נרגשת שכזו, תעשה אסתר את מה שהיא יכולה.

ולכן, אסתר הזמינה את אחשורוש למשתה שני. כי אז, תוך כדי המשתה השני, עם ישראל כבר מתפללים במלוא העומק של כוונת הלב. ורק אז אפשר שתהיה תועלת אמיתית מן מעשיה של אסתר.

אסתר באמת לא ידעה מהאירועים; לא של העץ שהמן הכין, ולא של קריאת ספר הזכרונות לפני המלך. אבל היא עשתה את  הדבר האחד שיכלה, היא אמרה "איש צר ואויב המן הרע הזה", וקיותה לנס.

וזה בדיוק מה שקרה, וככל שתיארנו לעיל כיצד חרבונא הציל את המצב.

שני לקחים עמוקים

שני לקחים עמוקים יש לנו מעתה ללמוד.

א] הכח של התפילות שלנו, של התורה ומצוות ומעשים טובים. הם שגורמים את הניסים לקרות.

ב] הקב"ה – הוא זה שמנהל את העולם. הוא זה שמסדר את העולם כך, שהדבר הנכון קורה ברגע הנכון.

וכאותו מעשה שהיה בפלוגת חיילי צה"ל, שנכנסו ללבנון לחסל מחבל מבוקש. ומיד אחר חיסולו, יצאו מן המקום כדי להגיע לים ולחזור בספינה לישראל.

אלא שהטרוריסטים ניהלו מרדף, וכמעט שתפסו את החיילים. ואיך הם ניצלו מן המרדף?

כי החיילים עברו ברכב בצומת גדולה, בדיוק לפני שהאור נהיה אדום. ואחר כך מיד הפך האור לאדום, והתנועה הכבידה שמהכיוון השני מנעה את התקדמות הטרוריסטים מספיק זמן כדי שהחיילים יוכלו לברוח להם. האם אפשר היה לתכנן מראש, איזה צבע יהיה הרמזור בדיוק ברגע הנכון?

אכן,  הקב"ה מנהל את העולם.

לקחו של חג.

פורים שמח!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל