בס"ד
שלום לכם
אם אפשר לקבל הדרכה לפורים למי שאבל בתוך השנה על הורה?
משלוח מנות-נתינה וקבלה
מתנות לאביונים- כנ"ל
מקרא מגילה בציבור (שמחה)
סעודת פורים-יין וכו'
ואם יש עוד משהו
תודה
תשובה:
שלום רב.
לענין אבל בתוך שנה בימי הפורים הדין כך: מקרא מגילה כרגיל, האבל הולך לבית הכנסת ונוהג כמו כולם בשמחה ובפירסומי ניסא. אבל שרוצה לסעוד את סעודת הפורים בצוותא עם חבריו או בני משפחה חוץ לביתו, למנהג הספרדים מותר ללכת לסעודת פורים במקום אחר ולשמוח שם, ולמנהג האשכנזים יש להקל רק כאשר בדרך כלל הוא הולך למקום זה לסעודת פורים. מותר לאבל להשתכר בפורים. אבל חייב במשלוח מנות, אולם אין שולחים מנות לאבל, אמנם כיון שכתבו הפוסקים שלא ישלח מיני תפנוקים שגורמים לשמחה יתירה, יזהר לשלוח רק מיני מאכל וכד' [אך כל זה דווקא לשלוח בעצמו אבל יכול לסייע בנשיאה]. כמו כן מותר לאבל לשלוח מנות להורים או לבניו כשהינם אבלים.
מקורות:
סעודת פורים
עי' שו"ע יו"ד סי' שצא ס"ה שדעת הרמ"א שאין לאבל לילך לשום סעודה אפילו של מצוה אם היא סעודה של שמחה, אולם אם בדרך כלל הולך לסעודה זו נראה שיש להקל אף לד' הרמ"א כיון שאינו הולך משום השמחה אלא משום קירבה וידידות, וכעי"ז כ' בנטעי גבריאל (אבילות ח"ב פל"ג ס"ז) ע"ש, אולם הספרדים לא נהגו כלל את מה שכתב הרמ"א ראה ברכי יוסף (יו"ד שיו"ב סי' שצא סק"ב) וזכור לאברהם מערכת הא' אות ס' שכתבו כן. בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח' סימן כ' מביא מהבאר היטב ביו"ד רמו,יח בשם תשובת מהר"ם מינץ שמותר לאבל תוך י"ב חודש לסעוד בסעודת סיום מסכת, וגם מפתחי תשובה ביו"ד שצא,ה שמשמע בים של שלמה שסעודת בר מצוה דינה כסעודת סיום מסכת והסיק שאם כן ודאי אינה שונה בכך סעודת פורים מסעודת סיום ובר מצוה שמותר להשתתף עמהם אף שהיא אצל אחר ולדעת המחמירים דדוקא בביתו מותר יהא מותר להזמין לסעודתו אורחים ולדעת המקילים אפילו חוץ לביתו, ומכיון דקי"ל דהלכה כדברי המיקל באבל אם כן ודאי אין לנו למחות במי שהזמינו אותו לסעודת מצוה. וכן מובא בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שאם משפחות שני אחים רגילים מדי שנה לסעוד יחדיו את סעודת פורים בשעת אבילות שלהם מותר להם לסעוד יחד כמנהגם וכן מותר לאבל להזמין אורחים שהוא רגיל להזמינם תמיד וכן יכול ללכת לאכול אפילו במקום שיש כמה אורחים וכפי שהוא רגיל ללכת תמיד (הליכות והנהגות עמ' 25).
שתיית יין
בשבט הקהתי יו"ד חלק ג' סימן רצ"ב כותב להוכיח שמותר לו להשתכר כרגיל עיי"ש מקורותיו.
משלוח מנות
בשו"ע או"ח סי' תרצו ס"ו הביא שי"א שהאבל חייב במשלוח מנות, אלא שכתבו הפוסקים שמכל מקום לא ישלח מיני תפנוקים, כמובא במשנ"ב שם ס"ק יח, אך כל זה דווקא כשהוא שולח בעצמו או נותן לשליח ואומר לו לשלוח, אבל אם רק מסייע לשליחת המנות, אין בכך חשש. הרמ"א הוסיף שם שכמו כן אין לשלוח לאבל מנות, משום שמשלוח המנות נחשב כשאילת שלום האסורה בימי האבל, ומחמירים בכך באבל על אביו ואמו כל הי"ב חודש ובשאר קרובים כל שלשים יום. אולם נראה שכל זה דווקא במי שהוא ידיד וכד', אבל אבא או אמא שהינם אבלים, הואיל ושאילת השלום אצלם הוא מכבוד אביו ואמו, ולא משום ידידות, ולכן אין בזה איסור של שאילת שלום ואם כן הוא הדין שאין בזה איסור של משלוח מנות, וכעין זה כתבו הפוסקים שמותר לאבל לעשות סעודה עם בניו ובנותיו הנשואים ואין זה נחשב לסעודה שלא עושים בשנת האבילות, ואם כך כל שכן לגבי משלוח מנות שאין בזה בעיה.
