באסלת השירותים מצויה מברשת שער פלסטי שעל ידה מנקים כתמי הצואה שנדבקו לאסלה, האם מותר להשתמש בה בשבת לניקוי האסלה?
ומה אם הצואה יבשה וחזקה עד שצריך לשפשף הרבה ובכח עד שיוסר הצואה?
תודה
תשובה:
שלום רב.
אין בכך בעיה של טחינה, כיון שאין טוחן אלא בגידולי קרקע, וכמובא בפוסקים סימן שכא סעי' ט לענין טחינת בשר. כמו כן, הואיל והמברשת עשויה ניילון ואינה סופגת ושערותיה אינם עשויים בצפיפות, אין בכך בעיה של סוחט.
מקורות:
ראה שמירת שבת כהלכתה פי"ב סעי' טו.
אז למה לגבי מנקה בוץ מעל נעליו על גבי הברזל החד המיועד לכך הקפידו?
תודה
הנ"ל באו"ח בסימן ש"ב מ"ב כ"ו
ובסעיף ח' בשו"ע שם קורא למגרד עור המנעל ממחק, ואף שיתכן שאינו דומה
תודה
לגבי האדמה עצמה החמירו כמו דבר שגידולו ממנה.
הענין של ממחק הוא שהוא מחליק את עור המנעל ומיפה אותו דבר שלא שייך כאן.
תודה לתשובת רבני בית ההוראה
ואם אפשר בבקשה להרחיב הבנת ענין זה שעניתם "לגבי האדמה החמירו כמו דבר שגידולו ממנה"
תודה
בפרי מגדים סי' שכא משבצות זהב ס"ק י כתב, שהואיל ולמדנו את איסור טוחן ממעשה המשכן, וחלק מהסממנים שנטחנו שם היו אבנים הבאים מהאדמה, למדו חכמים, שלא רק גידולי קרקע אסורים בטחינה אלא גם הקרקע עצמה דינה כך.
אם כן יורשה לי לסכם, כדי להיות בטוח שהבנתי
טוחן יש רק בגידולי קרקע ובקרקע
וצואה אינה כזו, לכן מותר לשפשף אותה, שדומה אולי לטוחן, אבל אינו בכלל האיסור דאורייתא
ועוד הבנתי שלא גזרו בדומה לטוחן מדרבנן, אף שהייתי מחכה שיגזרו
אודה לכם, אם תאשרו או תדחו את דברי בשתי נקודות אלה
תורה היא וללמוד אני צריך
לא הבנתי מה רצונך ללמוד…
האם שתי הנקודות האלו שסיכמתי בי"ז אדר (תגובה אחת לפני זו שהגבתי היום) הן נכונות?
ועוד הרי המשנה ברורה על סעיף ז בסימן ש"ב מביא את הט"ז ומובן שם שמשווה צואה לטיט, שהוא קרקע, אם כן לט"ז לפחות איסור טחינת קרקע כולל גם צואה
וגם היא בכלל טוחן עליו מדבר המחבר ביש מפרשים סוף סעיף ז' ש"אסור דהוי טוחן"
תודה
בפרי מגדים סי' שכא משב"ז ס"ק י כתב, שאף לדעת הסוברים שאין טחינה אלא בגידולי קרקע מכל מקום יש להחמיר בכך מדרבנן משום שנראה כטוחן. ונראה שזהו דוקא באופן שהוא מפרר דבר ועתה יש פירורים לפניו, ולא באופן שהוא מנקה את הליכלוך במברשת לחה והכל נהיה מיד לח ומתערב מידית במים. בנוגע לסיכום שעשית, איני זוכר אותו והוא אינו לפני כרגע.
זהו הסיכום שעשיתי, תודה מראש
אם כן יורשה לי לסכם, כדי להיות בטוח שהבנתי
טוחן יש רק בגידולי קרקע ובקרקע
וצואה אינה כזו, לכן מותר לשפשף אותה, שדומה אולי לטוחן, אבל אינו בכלל האיסור דאורייתא
ועוד הבנתי שלא גזרו בדומה לטוחן מדרבנן, אף שהייתי מחכה שיגזרו
אודה לכם, אם תאשרו או תדחו את דברי בשתי נקודות אלה
סיכמת היטב. הסיבה שלא גזרו כנראה, משום שהצואה נעשית לחה ואינה מתפוררת, מחמת המים שבמברשת, וכמו כן היא הולכת מיד לאיבוד במי האסלה.
השאר תגובה