שלום וברכה. בפרשת תצוה רש"י פירש על התיבות "ולא יזח החושן" שיזח זה בלשון ערבי. מה הפשט בזה? יש בתורה משהו חוץ מלשון הקודש?
תודה
תשובה:
שלום רב.
שמעתי פעם ביאור נפלא על הענין הזה.
ידועים דברי הגמרא, שהמילה טוטפות [שענינה תפילין] פירושה ארבע – כנגד ארבע פרשיות, וזאת, משום ש"טט" בכתפי [שם מקום] פירושה 4 ועמו כן "פת" באפריקי [שם מקום] פירושה 4. והדברים מתמיהים, וכי התורה מדברת באפריקנית או בכתפית? יתר על כן יש לשאול, שהרי כאן מדובר במילה אחת שלימה, ובאופן זה לא נוהגים לדבר לא בכתפי ולא באפריקי?
התשובה על כך, שהמילה טטפת בלי ספק היא מילה בלשון הקודש, אלא שבשעה שבלל הקב"ה את השפות כמובא בחומש בראשית, נחלקה מילה זו לשנים והיא משמשת שני עמים נפרדים, וכאן היא נמצאת במתכונתה האמיתית בלשון הקודש המקורית, והיא נותנת ביטוי מיוחד ומאוד מסויים למילה ארבי, באופן המתאים והראוי ביותר לתאר בו את התפילין.
בדרך זו נראה לבאר את דברי רש"י הללו. המילה "יזח" היא בלשון הקודש, אלא שאינה בשימוש כרגע אלא בשפה הערבית שנטלה אותה באותו היום בו בלל הקב"ה את השפות.
בהצלחה.
