בצל שטוגן בסיר חלבי שחומם בו בשר ולא הגעילו אותו כמו שצריך, ואותו בצל עורבב בסיר חלבי אחר להכנת מאכל, האם הסיר השני כשר לבישול?
תשובה:
שלום רב.
הבצל הזה נחשב כטרף לגמרי וממילא הוא מטריף גם את הסיר השני ושניהם צריכים הגעלה.
מקורות:
גם אם הסיר הראשון אינו בן יומו, כלומר שלא השתמשו בו ב24 שעות האחרונות, הבצל מחמת היותו דבר חריף מוציא מנו טעם ומשביחו, וממילא הוא יש בכך כדי לאוסרו גם באופן זה.
שלום רב, רציתי להעיר שלדעת מרן הש"ע סימן צו יו"ד בס"ג ועוד להקל שאינו בן יומו, ועוד שרוב הראשונים לומדים שאיסור צנון שנחתך בסכין הוא משום השמנונית דאילו מחמת הבליעה הוי נ"ט בר נ"ט, ולכן ראוי לציין שאם השואל ספרדי ודאי שיש להקל שאינו בן יומו, ואף שיש חולקים בדעתו רבים נוהגים לפסוק כיום כמו מרן הראש"ל הגר"ע יוסף הכ"מ
אמת, שלדעת הגר"ע יוסף זצ"ל אם הכלי הראשון לא היה בן יומו בשעה שהתבשל בו החלבי יש להקל בזה לספרדים. אולם, אם הכלי הראשון נטרף על ידי בשר וחלב, גם אם אחר כך עברו ימים רביןם ועתה הוא אינו בן יומו, כמבואר בשו"ת יביע אומר ח"ח או"ח סי' מג. יישר כח. אמנם, יש לדעת שרבים מגדולי ספרד החמירו בזה כדעת הרמ"א.
אפשר בבקשה הסבר מדוע אתם אומרים שהבצל הצליח להטריף גם את הסיר השני? כי אני למדתי בשיעור הלכות כשרות שבצל שלמשל חתכו בסכין חלבית ובטעות בישלו בסיר בשרי אז הבצל עצמו אסור אבל אין בכוחו לאסור הכלי (להבדיל אם היו מבשלים ממש חלב בכלי בשרי ) ומדוע כאן הכלי השני גם נאסר? האם זה דין אחר בגלל שהבצל בלוע מדבר איסור? אשמח להסבר ומקורות תודה רבה
את כנראה למדת זאת לגבי סיר פרווה וגם בהז נחלקו כידוע הדעות [מגן אברהם ואבן העוזר] אבל כאשר הסיר בשרי, נמצא שבבצל מעורבים בשר וחלב והוא מטריף את הסיר. אמת שלספרדים יש להקל משום דין נ"ט בר נ"ט אבל לאשכנזים יש בכך איסור.
יש להעיר, בצל אחרי הטיגון נעשה מתוק ואין לו דין חריף ולכן אינו אוסר את הכלי השני ואין זה קשור למחלוקת האבן העוזר והמג"א.
לא הבנתי את השקר לענין, הבצל הזה עכשיו בלוע בשר וחלב ואף שהוא מתוק הוא אוסר את הכלי השני על ידי חום.
השאר תגובה