שלום רב,
רציתי לדעת מהו המקור שאנו אומרים בקבלת שבת את פרקי התהלים של לכו נרננה וכו', ומתי זה התקבל בציבור לאמרם והאם הם חובה
תודה
תשובה:
שלום רב.
בספרי המנהגים הקדמונים כמו מחזור ויטרי אבודרהם ואחרים כלל לא מוזכר מנהג אמירת קבלת שבת. מדברי הבית יוסף סי' רסא נראה שמנהגם היהלומר רק את המזמור מזמור שיר ליום השבת, ומקורו בשו"ת הרמב"ם סי' קטז. על פי מנהג האריז"ל יש לומר ממזמור לדוד הבו לה' כמובא בס' פרי עץ חיים ובס' משנת חסידים. הנוסח המקובל היום בקהילות אשכנז מובא בסידור היעב"ץ שכך היה מנהג אביו החכם צבי ומקורו בס' סדר היום, ממנו מקור רבים ממנהגי אשכנז, ושם הובא ששת מזמורים אלו מכוונים כנגד ששת ימי השבוע.
עצם היציאה לקראת שבת באמירת בואי כלה הובאה כבר בגמרא בשבת פרק כל כתבי בשם רבי חנינא. וידוע שמנהגו של האר"י על פי גמרא זו היה לומר קבלת שבת בשדה תחת כיפת השמים.
בסידור רשב"ן צט רף דף קלו ע"א כתב: לכו נרגנה וגו' ששה מזמורים הללו קודם קבלת שבת תיקנו הגאונים כנגד שש תקיעות שתיקנו חכמי התלמוד בבבל, שהמשמש הקהלה עמד במקום גבוה ותקע תקיעה א' לעורר העם אשר בשדה שיפסקו ממלאכה, תקיעה ב' שיסגרו החניות, תקיעה ג' שלא יבשלו בקדירה וידלקו הנרות, ואח"כ עוד ג' תקיעות שידעו שהוא שבת. ואחר שהי' מוכרחים לבטל התקיעות מטעם הממשלה, עשו זכר לתקנות הראשונים לומר קודם קבלת השבת ששה מזמורים. מובא בסידור הגר"א ובסידור מקור התפלה.
השאר תגובה