שאלה:
שלום רב !
למדתי הנושא ומבקש להבין שהבנתי.
בסוגיא זו לא נעסוק בבניו של אותו כהן החי עם גויה.כי אם רק בכהן עצמו.
מבין שההלכה אינה מכירה בנישואין אזרחיים ובחיי אישות בן כהן לגויה ואינם מוגדרים כנשואיים.
הבנתי שהכהן עובר על כאילו בא על זונה .
הבנתי שיש דעות פוסקים שונות באשר לפסילתו לעלות לתורה ראשון ככהן וכן לברכת כהנים .יש המתירים ויש המחמירים.
למדתי שכהן נשאר לעולם כהן ואין מושג הפקעת כהונה כי זה בחירה אלוקית ולא של האדם.
אני מבקש להתמקד בתשובה כדי לא לבזבז זמנכם היקר וכמו גם לשייט אותו למקורות שאוכל להתבסס עליהם .
כהן החי עם גויה האם הוא כהן לכל דבר ואין כהונתו פוקעת .ההלכה לגבי עליה לתורה ראשון ככהן וברכת כהנים.
(שוב חוזר יודע גם יודע מה קורה לצאצאים וכן לכהן שחי עם גיורת )
היריעה רחבה ממילא ואבקש תשובה למה שמבקש ללמוד כנ"ל .
יישר כח ואודה על תשובה ופסקי הלכה לימינו ולא לזמן שבית המקדש קיים .
בברכה ובתורה מראש.
תשובה:
שלום רב,
כהן זה אינו עולה לדוכן ואינו נושא כפיו.
מקורות:
ראה מה שפסק בשו"ע (או"ח סי' קכח סעי' מ'): "כהן שנשא גרושה, לא ישא כפיו ואין נוהגין בו קדושה אפילו לקרות בתורה ראשון; ואפילו גירשה או מתה, פסול עד שידור הנאה על דעת רבים, מהנשים שהוא אסור בהם". וראה שם במשנה ברורה ס"ק קמט ובשער הציון ס"ק קיז, מה שהביאו משו"ת הרא"ם, וחילקו שאם אינו מתכוין לגרשה מיד, אינו נושא את כפיו כלל, גם אם הוא רוצה לנדור.
אמנם גם כהן שהאו מחלל שבת דינו כגוי שאינו נושא כפיו כפי שמבואר שם במשנה ברורה ס"ק קלה. וכתבו רבים מהאחרונים, שהיום כשיש לצערינו כל כך הרבה מחללי שבת, והם דומים יותר לתינוקות שנישבו. אם הוא נושאים כפיהם לפעמים יש להניח להם כדי שלא תשכח תורת כהונתם עליהם. ראה שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' לג, וח"ב סי' ד. יביע אומר ח"ז סי' טו ועוד רבים.
מ"מ זה רק אם הם מחללי שבת, אולם אינם נשואים לפסולי כהונה. ויש ענין שלא ישכח תורת כהונה על משפחתם. אבל זה שבשאט נפש נושא וחי עם גויה, ודאי שאין לתת לו לעלות לדוכן. ממילא ילדיו אינם כהנים כלל, ולצערינו אפילו לא יהודים. אז לשם מה לא נמנע ממנו להעלות לדוכן?
