שלום יש לי כמה שאלות חשובות האם לפני תפילת ערבית מותר לאכול סעודה ואזר להתפלל או לברך על ארוחה של מיני מזונות .? והאם מותר לאכול בצהריים סעודה לערך בשעה 12 או 1 לפני תפילת מנחה לפי פסיקת הספרדים . ?
תשובה:
שלום רב.
א. בענין האכילה לפני תפילת מנחה נחלקו הדעות: יש אומרים שאסור לאכול סעכודה גדולה [ברית מילה פדיון הבן וכדומה] כבר מזמן מנחה גדולה [חצי שעה לאחר חצות היום] קודם שיתפללו, וכן נהגו האשכנזים וכך הוא המנהג בירושלים מקדמת דנא גם בין קהילות הספרדים כמובא בס' כף החיים סי' רלב ס"ק ל. אולם, לדעת הרבה פוסקים אין בכך איסור כמובא בשער הציון שם ס"ק כט. כמו כן ארוחה רגילה שאדם אוכל בביתו מותרת באותה שעה לדעת כל הפוסקים.
אולם, בהגיע זמן מנחה קטנה [שעתיים וחצי זמניות קודם הלילה] אסור לאכול אכילת קבע אפילו סעודה קטנה [ארוחה רגילה שאדם אוכל בביתו] אלא אכילת ארעי בלבד [פירות ללא הגבלה ומיני מאפה לא יותר מכביצה]. משום מה, רבים אינם מקפידים על הלכה זו, ויש שכתבו, שכנראה אדם שיש לו זמן קבסוע לתפילת מנחה, כמו תלמיד ישיבה שמתפלל תמיד באותו מקום ובאותה שעה, רשאי לאכול קודם לכן, לפי שהזמן הקבוע נחשב לו כשומר המזכירו להתפלל, שבאופן זה אין איסור לאכול. אולם, לכתחילה אין לסמוך על כך.
ב. דין זה אמור גם לגבי תפילת ערבית, שבהגיע חצי שעה קודם צאת הכוכבים אסור לאכול אכילת קבע אלא אם כן מעמיד שומר שיזכירו להתפלל ערבית.
מקורות:
ראה שו"ע סי' רלב סעי' ב ובשו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ד, ובסי' רלג סעי' ב ומשנה ברורה שם ס"ק יח.
לגבי מנחה במשנ"ב רלב ס"ק כו וכז מבואר שנהגו להקל בסעודה קטנה אפילו לאחר שהגיע זמן מנחה קטנה.
אני לא מבין איך האחרונים אומרים בדעת המשנה ברורה שצריך מניין קבוע ,בזמן שהוא כותב (לא זוכר בדיוק את המיקום, בשעה"צ) שאם רגיל להתפלל במניין ואין שום רמז שצריך קבוע ,מותר לאכול ואין חששות ?? תודה ופורים שמח .
בשש"כ פרק נב הערה נב הובא שהגרש"ז אויערבך עמד על הערתך, הובא במשנה ברורה דירשו, וכתב שכוונת השער הציון היא דוקא למנין קבוע אלא שקיצר בלשונו.
השאר תגובה