התגרשנו בשנת 2005, חזרנו לחיות ביחד במהלך שנה זו, לאחר מכן שוב עזב כדי לא לשאת בהוצאות, בשנת 2006 מסרתי דירה שכורה וחזקה על הילד הקטן (כיום בן 19)לגרוש אשר עבר להתגורר עם הילדים (3), ב-2007 שכרתי דירה לבד ושוב ביקש שאגור עימו ועם הילדים ומאז אנו ביחד בשנה האחרונה חליתי בסרטן ואיני יכולה לעבוד ועתה הוא מבקש שוב לפנות את הדירה השכורה ולעזוב , שהילד (חייל) יהיה עם אחיו בדירה שהשכיר שאני אלך לאמא והוא לאבא, מה הן זכויותיי כיוון שאני עדיין בטיפולים ואיני יכולה לעבוד, נקבעו לי דרגת אי כושר עבודה זמנית בשיעור של 2300 לחודש
תודה מראש
תשובה:
שלום רב,
יש לגשת לבית הדין הרבני האזורי גם בכדי לקבל גט נוסף, וגם בשביל לברר את זכויותייך, וראי במקורות.
מקורות:
גרושה שחזרה לחיות עם הגרוש צריכה גט נוסף. מאחר שאנו מניחים שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, כפחי שמבואר בדברי השו"ע (אבה"ע סי' קמט סעי' א'), ואם הם התייחדו בפני עדים הרי היא צריכה גט בודאי ולא רק מספק. וראה שם בבית שמואל אם הם חיו יחד כאיש ואשה האם זה נחשב שיש עדי יחוד או לא. וראה עוד בדבריו בסוף סי' לא.
לכן לכאורה עפ"י התיאור הנ"ל הרי שהאשה נחשב לאשתו לכל דבר, ולכן הוא גם חייב לה כתובה. ושאר תנאי כתובה. כפי שנפסק בשו"ע (שם סוף סי' ק'), כי המגרש את אשתו וחזר ונשאה ללא כתובה. חייב לתת לה לפי הכתובה הראשונה, "כי על דעת הכתובה הראשונה הוא נושאה".
אלא שלא ברור כלל אם היא יכולה להוציא ממנו את כתובתה, וזה מאד תלוי בנסיבות, האם יש עדי יחוד או לא. כי אם אין עדי יחוד, על אף שאנו נצריך אותה גט כמו שכתב הבית שמואל שם, אולם דין זה שנוי במחלוקת, ולכן לגבי גט בודאי אנו מחמירים. אולם לגבי ממונות היא אינה יכולה להוציא ממנו שהרי הוציא מחברו עליו הראיה.
בנוסף, ראה שם בפתחי תשובה (ס"ק ב') שדין זה לא שייך בכל מקרה, ויש מקרים שאין אנו אומרים שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ויתכן שלא איכפת לו מבעילת זנות. ואע"פ שגם זה שנוי במחלוקת, אבל שוב, לגבי ממונות הממע"ה ואי אפשר להוציא מהבעל. וראה עוד בספר עזר משפט להגר"א גולדשמידט סי' יז.
יחד עם זה, כדאי לגשת לבית הדין הרבני, משום שלפעמים הם מחייבים עפ"י המנהג ב"ידועה בציבור". ואין כאן המקום להאריך משום שגם זה תלוי בנסיבות.
הרבה בריאות והצלחה!
