הנגיעות
לעתים נגועה ויש לבודקה.
תיאור הנגיעות
רימות זבוב הפירות . סמוך להבשלת הפרי, נועץ הזבוב את צינור ההטלה שלו בפרי, ומטיל לתוכו את ביציו. מקום ההטלה אינו ניכר חיצונית. הרימות הבוקעות מהביצים הן קטנות מאוד (כמילימטר אורך), וגדלות לאורך תשעה מילימטרים. צבען לבן ונקודה שחורה קטנה מצויה בראשן, (תמונות 24, 25).
עם חדירת הרימות לפנים הפרי, נוצרת מחילת נבירה בצורת חלל קטן בבשר הפרי, ופנים הפרי מתרכך במקצת, (תמונה 286).
פירות הגדלים במטע מטופל היטב, נגיעותם מועטה. לעומתם פירות שלא טופלו היטב, נגיעותם רבה.1
הבדיקה
אופן א.
מקלפים את הפרי בסכין חדה ומתבוננים היטב בבשר הפרי, בכל שטחו, אם מצוי בו כתם כהה, נקב זעיר (העלול להיות אף פחות ממילימטר), או אם בשר הפרי ממוסמס מעט, (תמונות 290, 291, 292).
אם נמצא אחד מהסימנים הנ"ל, חותכים שכבה דקה מהפרי במקום החשוד, ומתבוננים אם הנקב חודר פנימה, או אם האיזור הממוסמס מתרחב ואם מצויות רימות לבנות. אם יש ספק, חותכים שכבה נוספת מהפרי.
אם כל בשר הפרי שלם ולא ממוסמס, אין חשש לחדירה פנימית.
אופן ב.
פורסים את הפרי לפרוסות רוחב בעובי סנטימטר, ומתבוננים בכל פרוסה משני צדיה אם היא חלולה, ממוסמסת או אם מצויה תולעת הניכרת בתנועותיה, (תמונה 288).
חיתוך הפרי לרבעים אינו יעיל, היות והנגיעות בדרך־כלל מצטמצמת רק בחלק מהפרי, (תמונה 287).
נמצאה נגיעות בחלק מן הפרי, יש צורך בזהירות יתירה לגבי הפרי כולו וגם לגבי שאר הפירות מאותה הקניה.
במרכז הפרי מצוי חלל וכן פירורים קטנים בצבע שחור. הם מגידולו הטבעי של הפרי, ואינם סימן לנגיעות, (תמונה 289 -ב).
