לתרומות לחץ כאן

מדוע אין לקרוא ע"ש אדם שאינו חיובי

שאלה:

מדוע הרב אומר שאסור לקרוא לילד ע"ש אדם שאינו חיובי, מה המקור לכך?

תשובה:

אצטט לך קטעים נבחרים מספר מבשרת ציון להגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א (עמוד שכג):

בגמרא יומא לח איתא ושם רשעים ירקב מאי ושם רשעים ירקב א"ר אלעזר רקביבות תעלה בשמותם (רש"י: חלודה דהויא ככלי ברזל שאין משתמשים בו) דלא מסקינן בשמייהו (רש"י: לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע ע"כ) וכתב רבנו חננאל אין אדם נקרא בשם הזה מצליח. והתוספות כתבו (שם ושבת יב) שאם יש אדם נוסף בשם זה מסקינן בשמיה (קוראים בשמו) ע"כ. וכ"כ בשו"ת הרמ"א סימן מא. ובספר חסידים סימן תתר כתב חנוך ולמך נתקצרו ימיהם בשביל שמותיהם חנוך בן קין ולמך כשם בן מתושאל וקין ובניו שרי. והגאון החתם סופר פרשת קרח בתחילתה כתב לכך עלתה לו לקורח כך מפני שהיה שמו כשם אחד מאלופי עשו ע"כ.

והטעם שאין לקרוא אדם לבנו בשם רשע כתב בשו"ת דברי יעקב (סי' עט) דהוא כדי לגנותם ולאבד את שמם ועוד משום דשמא קא גרים ונפ"מ דלטעם הראשון דוקא ברשע מעיקרא אין לקרוא אבל כשהיה צדיק ואח"כ סרח אפשר. ולטעם השני ראוי למנוע וזה דוקא למאן דקפיד ע"כ. ויש מקום עוד לדון בטעם ראשון דאיך אפשר לקרוא והרי האדם נידון ע"ש סופו ובגמרא לא פלוג בין מעיקרא לבתר וראיתי במהרש"א (תענית כח) שחילק בין צדיק לרשע עפ"י הפסוק זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב דמילת זכר חוזר על הכינוי ושם חוזר על שם העצם כמו זה שמי י"ק וזה זכרי בא"ד שהוא כינוי השם ובצדיקים אפילו זכרם שהוא כינויים לברכה. אבל ברשעים גם שם העצם ירקב שאסור לקרוא אדם בשמם כפי שמבואר במסכת יומא לגבי דואג, ובספר הברית כתב בשם מדרש אליהו שאם אין השם שם העצם של הרשע מותר לקרוא בשמו ע"כ.

והתוספות ישנים, והריטב"א (יומא לח) הקשו, איך התנאים קראו בשם ישמעאל (רבי ישמעאל כהן גדול) והוא היה הרי עובד עבודה זרה? ותירצו, דעשה תשובה, וכשעשה תשובה מותר לקרוא בשמו. ועיין בפסקי תוספות (סוטה אות כ) שכתבו שבשביל עוון אחד אין להחזיק אדם כרשע שאין לקרות בשמו רק כדואג שהיה רשע גמור ע"כ. וכן כשהשם אינו מורה ע"ז שהוא רשע מותר כמ"ש הפני יהושע. ודע שפעמים מצוי שהאב או הקרוב רשע, ומצווה לבנו שיקרא בשמו והבן חושש לאיבה ומחלוקת יש לסמוך בכגון דא עמ"ש בשו"ת משנה הלכות (ח"ו סימן רנג) שיכוין ע"ש צדיק ששמו כשם זה כי גדול השלום.

גם דנו הפוסקים אם יש איסור לקרוא לבנו בשם משמות הגויים והמקור הוא במדרש ויקרא רבה (לב ה) והוא גם בתנחומא קיד בזכות ארבעה דברים נגאלו אבותינו ממצרים שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ולא גילו מסתורין שלהם ולא היו פרוצים בעריות ע"כ. וכתב בספר שמע ישראל ח"ב אות יד שאין לקרוא בשמות נכרים כי השם הוא ממש הנשמה של האדם וע"י שקורים אותם בשמות של הגויים ממשיכים עליהם חיות מהסט"א עכ"ל. והנה בשו"ת (מהר"ם שיק יו"ד סימן קסט) כתב, שהאיסור הוא מדאורייתא משום ובחוקותיהם לא תלכו ע"כ. ועיין בדברי הב"י (יו"ד קעח) דמשמע שאין לחוש משום דרכי האמורי אלא לדברים שהוזכרו בתלמוד שהם משום דרכי האמורי וכ"כ בשו"ת הרדב"ז (ח"א סימן לד) אלא שמרן הב"י (יו"ד שם) כתב בשם מהר"י קולון שאין לאסור משום בחוקותיהם לא תלכו אלא באחד משני חלקים הראשון הוא הדבר שאין טעמו נגלה כדמשמע לשון חוק שכיון שהוא עושה דבר משונה שאין בו טעם נגלה אלא מפני שהם נוהגים כן אז נראה ודאי כנמשך אחריהם ומודה להם והשני דבר ששייך בו פריצות עד כאן תורף דבריו.

וכאן היה נראה לכאורה שכשהוא קורא בשמם רוצה הוא להתדמות להם ולהיות נמשך אחריהם ויש בזה איסור. אלא שיד הדוחה נטויה כי ברוב המקרים אפילו אינו יודע למה ומדוע הוא קורא בשם זה אלא נמשך הוא אחרי הזרם ואחר האופנה ודרך עמי הארץ ומ"מ גם אם אפשר שלא עבר על איסור תורה ודאי שיש כאן טעם לפגם ונזק רוחני לילד וצריך ליזהר בזה, וכ"ש בשמות מובהקים של גויים. אך בשם שהוא תרגום של שם ישראל כגון שמצינו אצל רבים מגדולי ישראל אין בזה כל חשש. וכ"כ בשו"ת צפנת פענח סימן רע"ה.

והנה מצינו בשו"ת המבי"ט (ח"א סימן רעו) שחקר איך נקרא רבי אליעזר הגדול בשם זה והסיק שאין שמו ע"ש עבד אברהם דהוא ארור ולא מסקינן בשמייהו אלא ע"ש אליעזר בן מרע"ה והביא דבריו הגאון החיד"א בספרו שם הגדולים גדולים (א לד) וכתב א"כ יש מקום לחקור איך משה רבינו ע"ה קראו אליעזר והשיב שלא כיוון על עבד אברהם אלא אלקי אבי בעזרי והוסיף עוד וכתב והיה אפשר לומר דהיכא דהשם עצמו הוא טוב ונאה ויאה לא משגחינן אם אדם רשע נקרא בשם זה ומסוף דבריו נראה שאינו מסכים עם דברי המבי"ט לגבי אליעזר שכתב ומתוך הדברים אפשר לומר דלא נאמר לא מסקינן בשמייהו אלא כשהוא רשע אבל הכא אליעזר צדיק וזקן ויושב בישיבה היה כמ"ש חז"ל יומא כח ועמ"ש החיד"א ששם שהוא טוב ונאה אפ שנקרא בו אדם רשע אפשר לקרוא בו וכן מצאנו שכתב בספר בשמים ראש סימן קץ גבי ישמעאל שאין אנו צריכים לדברי המדרש שעשה תשובה דכל ששמותיהם נאים ומעשיהם כעורים השם ניתן מעצמו לקרות ע"כ וכתב שם בכסא דהרסנא וז"ל אי קשיא דעשו יש לו הוראה נעימה וכן ודאי שהרי יצחק ורבקה קראוהו ע"כ וכתב הגאון החיד"א על דבריו בספרו שם הגדולים מערכת א גדולים רב אברהם גאון וז"ל ונראה דרבנו הבשמים ראש בדיבור אחד השיב הכל ואמר דשם כעור או שאין לו הוראה נעימה ושם עשו אין בו הוראה נעימה דנעשה ונגמר אין מורה שיהיה רע או טוב אלא שהוא משונה משאר ילדים ואדרבא כל שינוי רע עכ"ל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל